מה תביאו לי?

אומרים ששונא מתנות יחיה. אני אומרת: יחיה-יחיה, אבל מה עם איכות החיים?!?
כל שנה, כשמתקרב יום הולדתי השנוא, אני נכנסת לדכאון יום הולדת חמור וצפוי שהדבר היחיד שמצליח להוציא אותי ממנו לכמה דקות היא רשימת המתנות הדמיונית שלי. כלומר, הרשימה עצמה לא דמיונית, היא ממשית לגמרי, אבל אני כנראה לא מסתובבת בחברה הנכונה כי מעולם לא הביאו לי את מהפריטים הסופר-יקרים וקשים להשגה שבד"כ מופיעים בה.
אבל אולי זה לא כי צריך למשכן בשבילם כליה וגם לדאוג לייבוא אישי מחו"ל. אולי זה סתם כי מעולם לא פרסמתי אותה.
אז מה אכפת לי לנסות.

כיוון שבאופן נוח להפליא יום הולדתי הוא במה שבמדינות מתוקנות הוא הסתיו, הרשימה שלי כוללת לרוב בגדים לחורף, בנוסף על שאיפות שמלוות אותי תמיד, כמו תכשיט חדש או תיק מעוצב. בראש הרשימה יש כמובן את החורף עצמו, רצוי שיהיה גשום במיוחד, אבל מלבדו מופיעים בה עוד כמה פריטים. רובם, כאמור, יקרים עד כאב. חלקם סתם לא נגישים. ולגבי רובם אני מרגישה שאלה דברים שבחורה לא קונה לעצמה. לפחות לא בחורה שלמדה בפקולטה למדעי הרוח. ובכלל, כמו שאמרה בחוכמה תרצה אתר המופלאה:

אז מה אם חלפה עוד שנה?
בגלל זה מוכרחים מתנה?

להביא אולי לא. אבל לרצות? כל סיבה היא סיבה תקפה לרצות.

מה אני רוצה לקבל השנה:

1. תיק של לולו גינס מאסוס. אני לא באמת צריכה לפרט למה, אני מקווה. רק 245 פאונד, והוא שלי. אם לא הייתי לומדת במדעי הרוח אולי הייתי יודעת לחשב כמה זה בכליות.

2. קלאצ' סאטן ופנינים של זארה. 350 ש"ח והתיק-המלוכלך-בעולם יהיה שלי (בתמונה הוא נקי. אבל תסמכו עליי - 29 שניות אצלי והוא מטונף). הוא כל כך קטן שהוא לא יכיל אפילו כרטיס אשראי, אבל זה בסדר, במחיר כזה ממילא שלי ייבלע מיד אחרי שאקנה אותו.

3. נעלי רפטו בצבע מיונז. אז בסדר, מדובר במיונז היקר בעולם, אבל זה מיונז שאפילו אודרי הפבורן הייתה מוכנה לטבול בו את המקדונלדס שלה, אם היא הייתה אוכלת מקדונלדס. או אוכלת. 800 ש"ח לערך, פקטורי 54.

4. מגפיים של נעלי מרקו (התמונה מדף הפייסבוק שלהם). 600 ש"ח. אלוהי המגפיים עדי שאני לא זקוקה לעוד זוג, אבל אלה דיברו אליי. הן אמרו בבירור: קני אותנו.

5. שרשרת של טורי בורץ', נעלי עמנואל. אני לא יודעת כמה היא עולה. ייתכן שעדיף שכך.

5. מכנסי שרוך של הארטברייקר, 450 ש"ח, הקטלוג של Xnet. הם נראים כמו מכנסי הפנאי המושלמים, וזה בדיוק מסוג הדברים שאישה לא קונה לעצמה. בעיקר אם היא במקרה נשואה ורוצה להשאר ככה גם אחרי שבעלה יראה את הטיקט.

6. מטריית אוליב אויל של מוסקינו. 80 פאונד באסוס. זה קצת יקר למטרייה, אבל אם אקבל את החורף שביקשתי ליום ההולדת, אני אצטרך מטרייה טובה ואמינה. ויפה. הכי חשוב יפה.

ובנימה ריאלית:
גיפט קארד ל Belleandsue.co.il יתקבל בברכה.
וגם שוקולד. שוקולד תמיד מתקבל בברכה.

מה רציתי לקבל בשנה שעברה?
את השרשרת הזו של סברובסקי.

וקיבלתי? 
לא קיבלתי.

עד מתי אזכור את זה לבעלי?
עד שהמוות או האלצהיימר יפרידו ביני לבין מרירותי הטבעית.


מה אקבל השנה?
טבעת של קרן וולף.

האם זה יפגע במרירות הטבעית שלי?
חס וחלילה. אני אהיה מרירה כתמיד. רק זקנה יותר, ועם טבעת חדשה.