אין אין אין חגיגה

בלי בלי בלי דרידה
(הומור דלוח של החוג לספרות. תתעלמו.)

באחת התגובות לפוסט הקודם שבו כתבתי שקל הרבה יותר להלביש בנים ולא בנות, אותגרתי: מישהי אמרה שדווקא בנים זה אתגר גדול יותר ושאלה מה אפשר להלביש לבן ששונא כפתורים למסיבת יום הולדת.
כמו פולניה טובה, אני אוהבת אתגרים. ליתר דיוק: אני שונאת להודות שאני טועה. ולכן, נחושה וחמושה בדפדפן, רצון טוב ופכפוך הוויסלה ברקע, יצאתי להוכיח את הנקודה שלי, כלומר, שאני צודקת.
להלן כמה הצעות הגשה לבגדים חגיגיים לבנים שלא דורשים התעסקות עם כפתורים, ריצ'רצ'ים, תיקתקים או חוט ומחט.

חולצות:
אפודה מעל טי שירט (טייק ילדותי על אפודה מעל חולצה מכופתרת. הרבה יותר חינני, לעניות דעתי הצנועה. גולף קידס). חולצות רוק-חבובות (פוקס), סוודר פסטלי (זארה), חולצה מפוספסת בוורוד אפור (זארה. וכן, ורוד זה כן צבע של בנים. זה צבע של כל בר דעת, שמכיר בעליונותו הגורפת של הצבע הוורוד על פני כל הצבעים האחרים. אמן.), חולצה עם כפתורים-שלא-דורשים-התעסקות (רק לפתוח כמה וללבוש. לא לסגור בחזרה. זארה).

מכנסיים:
כאן הייתה לי עבודה ממש קלה. כל מה שמקסים על בנים (ג'ינס, קורדרוי, פסים ומשבצות) מגיע גם בגרסת פול-און, יעני, עם גומי. צריך רק לחפש.
לאמיצות: מכנסיים משובצים א-לה-שנות-התשעים, רק בטעם טוב. לשלב בעדינות, ברגישות ובנחישות עם חולצה חלקה בצבע מתאים (נקסט.קום). מכנסיים מפוספסים עם גומי בצבע אחר (למה, הוי למה, לא מציירים אותם גם במידתי? זארה). ושני זוגות ג'ינס (נקסט.קום וזארה).
כולם למשיכה ולבישה.

 נעליים:
זה החלק הכייפי.
פלדיום (הבן שלי יחנוך זוג אפור באביב הקרוב. טפליא). פדיפד (את הזוג האפור כחול שלו הוא כבר טחן עד דק. מזל שהפלדיום מחכות בארון. טפליא.) נועזות באדום (העקרון האחרון שעוד לא ויתרתי עליו: קונה רק אורתופדי לילדים. אז אלה יישארו בזארה.) נעלי "שמישהו יגזור לי את כרטיס האשראי ע-כ-ש-י-ו" (נקסט.קום) וסניקרס בסגול מהמם (נקסט.קום).

הצעות הגשה קונקרטיות:

1. אני מודה - זו הצעה לאמיצים. את החולצה אפשר להחליף גם בחולצה בנייבי כדי להרגיע קצת את המראה מבלי לאבד את השיק. 

2. ורוד. זה. לבנים. 

3.  גם פסטלים. בעיקר בשילוב עם אלמנטים אוקספורדיים. 

 

4. אין כמו הפתעה צבעונית קטנה בסוף המראה.
. 

יאללה, מסיבה.