הוא קנה אותן בזול

מכיוון שלפעמים בערב נהיה מספיק קריר בשביל לפתוח חלון בלי שהמשקפיים יתמלאו אדים, ובלילות מסוימים אני אפילו מוכנה לכבות את המזגן לעשרים דקות בערך, סימן שהגיע הזמן לדבר על מגפיים.
רק שלפני שמדברים על מגפיים - צריך לדבר על מגפונים.
תיאמר האמת - אני לא מעריצה גדולה של מגפונים. אני באופן כללי לא מחבבת הכלאות: אפרשזיף, פרד, פרוזן יוגורט. טוב, בעצם  אני מתה על פרוזן יוגורט. דוגמה לא טובה. אבל באופן כללי יש לי בעיה עם שעטנזים. אני מעדיפה מוצר מובהק: או נעליים, או מגפיים. או חורפי, או קיצי. או מחמם, או מקפיא בהונות. אני דורשת את זכות הבחירה המוחלטת.
יש לי גם בעיה עם עניין העקבים. רוב המגפונים היפים - אלה שאינם צבאיים, מלאי ניטים או גסים בטירוף - מתהדרים בעקבים, שנועדו להפוך אותם לאלגנטיים ועדינים יותר וגם לטשטש קצת את אפקט קיצור הרגליים. רק שאני מפחדת פחד מוות מעקבים. גם כי אני לא יודעת ללכת בהם, וגם כי יש לי הלוקס ולגוס קל, שזקוק לעקבים כמו שדג זקוק למגפונים.
הבעיה הנוספת שלי עם מגפונים היא אסתטית נטו. אמנם יש הרבה (המון. אינסוף. יותר מדי) מגפונים יפים שם בחוץ, אבל רובם לא מחמיאים. הם מקצרים את הרגליים וחותכים אותן במקומות לא מתאימים, ורובם רחבים להחריד על שוקיי הדקיקים. אני פשוט מרגישה לא נוח לכער דווקא את אחד האיברים המוצלחים יותר שיש לי.
והבעיה השלישית היא בעיית העלות.
הייתם חושבים שבמגפיים עם חצי מכמות העור המחיר יחתך גם הוא בחצי. אז לא. עושה רושם, למעשה, שהאפקט הוא הפוך: מחירי המגפונים, לפחות אלה שנשאו חן בעיניי, כפולים ומכופלים מאלה של רוב המגפיים שבארוני, ורובם פשוט מחוץ לטווח השגתי. אולי לו הייתי מהקונות המשכילות והמאופקות האלה, שקונות זוג אחת לשנתיים, זה היה מתקבל על הדעת. אבל אני חזירת נעליים לכל הדעות, ואני פשוט לא יכולה להשקיע אלפייה בפרדים. כלומר, במגפונים.

ועם זאת, כיוון שהאקלים הישראלי מתאים למדיי למגפונים וכיוון שבאמת שזפתי (בשמש חורפית, כמובן) את עיניי בכמה וכמה זוגות שהאסתטיקה שלהם הכניעה אפילו את לבי הקשוח, החלטתי לחלוק כמה מהצלחותיי אתכן.
במסעי בארץ המגפונים הצטרפה אליי חברתי המהממת נועה נוימן, שכבר נידונה כאן. לנועה יש מגפונים והם מהממים עליה. אבל הכל מהמם על נועה. אנחנו, בנות האנוש, נצטרך להתפלל לטוב.

1. מגפונים בשילוב סריגה, קלואי, אסוס. 200 פאונד בסייל.
אני מודה, יש כאן כל כך הרבה שעטנז שזה איכשהו כבר נהיה בסדר. בין הגרביים המובנים, נעלי העקב והשרוכים זה כל כך הרבה מינוסים שזה כבר נהיה לגמרי פלוס.
שזה טוב, כי אחרי קנייה כזו אני יכולה לחשוב לפחות על דבר אחד שלא יהיה בפלוס: חשבון הבנק.

2. מגפונים אדומים של שני בר. 995 ש"ח.

המגפונים האלה משכילים לקחת את החסרון של רוב המגפונים - הרוחב הלא מחמיא - ולהפוך אותו ליתרון. האלמנט העצום בראשם הופך אותם להצהרה אופנתית של "זה אמור להיות ככה", אמירה שרצוי להגיד עם גבה אחת מורמת לשם האפקטיביות, וגם למהממים לגמרי. והצבע? שלמות.

3. מגפוני שעמה שחורים, אברמיי. 883 ש"ח.

אני והמגפונים האלה מנהלים רומן אינטרנטי מתוקשר כבר כמה שבועות. אני בוהה בהם, מריירת עליהם, שולחת אותם כלינק לכל מכריי ומתכננת לצאת יום אחד מאיזור החיוג שלי כדי לבקר אותם באופן אישי, תוכנית שהמציאות (ומנהל הבנק שלי) כל הזמן מתערבים בה לרעתי (ולטובת נישואיי, שבעלי מאיים לסיים אם אכניס הביתה עוד זוג נעליים בעתיד הנראה לעין). אלה כנראה המגפונים המושלמים בעיניי - המבנה שלהם מאוד מעודן, האורך שלהם נראה מחמיא יחסית והם פשוט יתאימו להכל, כולל למדרגות הרבנות, לשם הם עשויים להביא אותי.

4. מגפונים של קאפל אוף, לא יודעת כמה עולים. כנראה עדיף שכך.

גם כאן, כמו במגפונים של שני בר, ההכלאה-על-הכלאה עושה את ההבדל. השילוב בין מגפונים אלגנטיים ואלמנטים של מגפי רכיבה, והצבע האדום, פשוט עובדים. 

5. מגפוני פיקסי של נועה לוריא, 890 ש"ח.

יש לי חולשה עזה לשילוב של נייבי וזהב, והגזרה המושלמת של המגפונים האלה הופכת אותם לפריט מגה-נחשק לארון הנעליים המפוצץ שלי. העקבים הנמוכים הופכים אותם לנחשקים עוד יותר. אם זה היה חוקי להציע נישואים לחפץ דומם, הייתי יורדת על ברכיי מולם (רק בזהירות, שהמגפונים לא ישתפשפו לי). 

6. מגפוני חותלות של דניאלה להבי. אתן יושבות?

1790 ש"ח.
המגפונים האלה הם גם וגם - החלק של החותלות ניתן להסרה. ואין מה להגיד - מדובר בזוג נעליים יפהפה, ורסטילי ומיוחד. אני עובדת ברגעים אלה ממש על גידול כליה שלישית, שתאפשר לי לרכוש אותו, רק שאני חוששת שעד שאצליח תגמר העונה.

7. מגפוני אוליביה בנייבי, רוני קנטור. 460 ש"ח.

אני חובבת גדולה של הנעליים של רוני קנטור. הן לא עשויות מעור (שזה יתרון וגם חסרון) אבל החומר דמוי העור שהן עשויות ממנו איכותי פי כמה מחלק מנעלי העור האמיתי שברשותי. המגפונים האלה, עם הקיפולים המתוקים שלהם והצבע המושלם, הם יופי של רכישה לחורף הקרוב. והמחיר - שפוי לגמרי. 

8. מגפונים של קסטרו, 499 ש"ח. 

הם מגיעים בכתום עוצר נשימה וגם בחום סימפטי, רגיש וסטנדרטי קצת יותר. הפלטפורמה הבהירה, השרוכים חסרי התועלת ואפילו הזמש-שנוא-נפשי, כולם ביחד נותנים וייב סוונטיז שאפילו נשמה של המאה העשרים ואחת כמותי לא יכולה להתנגד לו. שוב הדיסקו כאן!

ועד שאראלה ממפעל הפיס (שאני כמובן לא מנויה שלו) תתקשר, אין לי אלא להסתכל במד הטמפרטורות הביתי ולהבין שממילא עד שאזדקק להם - הגיהינום יקפא.

שזה טוב, כי אז הם יהיו מאוד שימושיים.