החשק ועונשו

פעם, בשיחה-על-כוס-קפה-שאנחנו-לא-עושות-מספיק, אני וחברתי המקסימה יעל הגענו למסקנה שהאנשים בעולם מצויים על רצף, שבקצהו האחד אנשים שלא רוצים כלום ובקצהו השני אנשים שרוצים הכל. שתינו נמצאות בקצוות האלה. אני מניחה שאין צורך להסביר באיזה קצה אני.
אני רוצה. כל הזמן. כל מה שיפה בעיניי. והמון דברים מאוד יפים בעיניי. אמנם אני לא קונה את כולם (אם כי לפעמים אני לא רחוקה מזה ורק המחשבה על בית הדין הרבני משלחת אותי בבושת פנים הרחק מחלונות הראווה) אבל אני בהחלט רוצה. האיש שלי, שדומה יותר בגישתו לחברתי יעל, משתגע מיכולתי לרצות בכל זמן ובכל מצב. לא משנה איפה תזרקו אותי - אני כבר אמצא מה לרצות. וכשאני רוצה, אני חולקת. וכשאני חולקת בעלי נלחץ.
טרם החלטנו, יעל ואני, איזה קצה של הסקאלה עדיף. האם הקצה שלי, שבו הכל מפתה, נוצץ ויפה או הקצה שלה, שבו סוודר עתיק מהארון נראה אטרקטיבי הרבה יותר מכל דבר באתר של זארה? יש הנאה גדולה ברצון, אבל יש גם יופי לא מבוטל ביכולת להתמוגג מפריט ישן פעם אחר פעם אחר פעם.
בכל מקרה, ובלי קשר למסקנה שאליה אולי נגיע יום אחד, המצב הנתון הוא שבכל זמן אפשרי יש לי רשימת חשקים ארוכה ומפורטת. ואת הרשימה הזו החלטתי לחלוק אתכן לפעמים, כדי להגן על שפיותו של בעלי וכדי להסיט את כולכן לדרכי הסוררת. אולי גם אתן תצטרפו אליי בקצה שלי של הרוצים-תמיד. בחיי שנחמד כאן, כל עוד מנהל הבנק לא מתקשר.

מה מתחשק לי ממש ממש עכשיו?
1. כפפות כתומות של קרייזי ליין. 130 ש"ח. הצבע, הפפיון, הפיגורה. אני רוצה שהכפפות האלה יעשו לי ילד.

2. גלימה לארגז התחפושות של הבן שלי, 179 ש"ח, H&M. הגנדרן הצעיר שלי בהחלט ירש מאמא שלו תכונות מסוימות, בהן תכונת הרצייה, ואין לי ספק שאני והוא היינו חוגגים במרץ עם הגלימה המושלמת הזו. דרקולה - מאחורייך. רק עם יותר שיק.

3. מגפי רכיבה של קסטרו. 799 ש"ח. כבר דיברנו על חיבתי העזה למגפיים שיש להם חיתוכים בחלק הקדמי ואלה כליל השלמות. אמנם המחיר מאוד גבוה, אבל בשביל זה ברא אלוהי השופינג את סוף העונה.

4. נעלי בלרינה בצבעוניות מושלמת, 25 פאונד, אסוס. זה כל כך מתוק שכמעט בא לי להקיא - אבל רק כמעט. 

5. שרשרת שמזכירה לי באופן חשוד ביותר בייגלה ובזה טמון קסמה - גם קישוט וגם חטיף! חוץ מזה, המליחות של הבייגלה תמוסס קצת את הבחילה מהסעיף הקודם. 50 ש"ח. הוניגמן.

6. מעיל בוורוד מושלם, 950 ש"ח אאל"ט. נעמה בצלאל. אני אמנם אראה בו כמו סמיטריילר בוורוד עתיק, אבל זה לא מונע ממני לבהות בו בערגה. בגלגול הבא אני רוצה להיות מעיל של נעמה בצלאל. 

וכעת, אני צריכה להשכיב ללכת את הקטנה שלי, שעיקר רצונה בעולם כרגע הוא לישון.
בעצם - גם זה רצון שלי. היא דווקא מעדיפה להשאר איתי על הספה בסלון ולא מגלה שום סימני ישנוניות. באמת אין לי גבולות.