בגד כפת: אובססיה נוכחית: שיני כלב

אין לי מושג איך ולמה ההדפס הזה פספס אותי עד כה. אנחנו זיווג משמיים: הוא שחור ולבן ואני לבנה. הוא על-זמני וקלאסי ואני, אממ, לבנה. הוא גיאומטי, משדר סדר, נקיון וארגון ואני - לבנה. הוא משדר שיק ויוקרה ואני - עדיין - לבנה. בקיצור, נועדנו זה לזו לגמרי. אבל איכשהו אצלנו בלבנט אני ממעטת לראות אותו ועד כה לא היו בינינו שום רגשות חיבה מיוחדים.
ופתאום לפני כמה ימים זה נפל עליי: שיני כלב. הדפס גיאומטרי. שני צבעים. קלאסי. אלגנטי. ולא באמת עשוי משיניים של כלב או מעודד שימוש אלים בהן. יאמי.
אמנם אין לי שום כוונות, בעתיד הנראה לעין, לקנות לי פריט שיני כלב (או כל פריט אחר, לצורך העניין), ובכל זאת הרגשתי מחויבת לצאת ולצוד כמה פריטים שווים במיוחד. בשביל הקארמה.

1. מכנסי סקיני, אסוס, 30 פאונד.
השילוב בין הגזרה הטרנדית להדפס הקלאסי ולמחיר הנוח הופך את המכנסיים האלה לרכישה ראויה בהחלט. גם העובדה שהמכנסיים עשויים כותנה ולא פוליאסטר תורמת לחשק העז שלי לשלוף את כרטיס האשראי. על מי אני עובדת, אסוס כבר מכירים את הכרטיס שלי. אני רק צריכה ללחוץ. אבל אני אהיה חזקה ואתאפק. לפחות עד שהחלון הצבהב הקטן שכתוב עליו Low in Stock יופיע. אחר כך אני כבר לא אחראית למעשיי.

2. ארנק של דניאלה להבי, 590 ש"ח.
שא-לום חתיך. הבעיה היחידה היא שאני מדמיינת את עצמי מכניסה לתוכו את מליון וחצי כרטיסי המועדון שלי, את כרטיס האשראי הממורט ואת כל השטויות האחרות שאני סוחבת בארנק (בדיקת תכולה נוכחית: אבן בצורת לב שמצאתי בים בגיל 14, זוג עגילים, מוצץ מעוך של הילדה, קבלות משנת 1990, טישו במצב לא ברור, תמונות של הילדים, תמונות של בעלי, תמונות פספורט מבישות שלי ולקינוח - רבע דולר. אל תשאלו אותי למה) ואת הארנק מקיא את התכולה, והולך לחפש בית אחר, שיש בו יותר כבוד לארנקים יפים ולפאסון שלהם.

3. ז'קט מזארה, 449 ש"ח.
יודעים איך כשאומרים על בחורה שיש לה אופי מתכוונים שהיא, ובכן, לא תענוג גדול לעיניים? אז לא זה המקרה. לז'קט הזה יש אופי, והאופי הזה זועק: אני מגניב. השילוב בין ההדפס הקלאסי והאלמנטים המצנצים הופך פריט עם פוטנציאל בית אבות למשהו שכל ג'ינס ירצה ללכת איתו לעבודה. לפעמים יותר מדי זה בדיוק מספיק. ואל תצטטו אותי - אני אכחיש לנצח.