יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

להלביש את הבגד

בשנים האחרונות אני עוברת מטמורפוזה. תמיד הייתי מאלה שקונות המון ובזול. אבל עם ההתבגרות, כלומר, ההזדקנות, גיליתי שהשיטה הזו כבר לא עובדת בשבילי ושאולי הגיע הזמן לנסות את חברתה מהצד השני של הסקאלה - לקנות מעט וביוקר.
את החלק של הביוקר הפנמתי היטב. לו הייתה מצטיינת דיקן של הקורס האקדמי הידוע "למצוא את הדבר הכי יקר בחנות תוך עשרים שניות מטכ"ליות" הייתי נושאת עכשיו את נאום הכבוד שלי ומכינה את קירות משרדי בשביל לתלות את תעודת הפרופסורה.

על החלק של המעט אני עוד עובדת.
בתחום הזה אני תלמידה עם צרכים מיוחדים. כלומר, תלמידה שבטוחה שהיא צריכה את הדבר הכי יקר בחנות - וגם את כל שאר החנות.

ובכל זאת, משהו שלמדתי בהתנסויותיי: כשקונים מעט, צריך ללמוד לקנות ורסטילי. במקום להתלבש, צריך לדעת להלביש את הבגד. וכך פיתחתי מומחיות בלקנות בגדים שיכולים להיראות קצת אחרת כל פעם ולקנות עבורם אביזרים - שיעלו פחות מהבגד, באופן אופטימלי - שיעזרו לי להלביש את הבגדים ולא רק להתלבש בהם. מבחינתי, אם אני מצליחה להפיק שישה מראות מבגד - הרי שהוא שווה את מחירו, אפילו אם במקרה מחירו הוא בערך משקלי בזהב. ואני לא בדיוק פטיט.

הנה שלוש הצעות לפריטים שאפשר לשחק איתם במגוון דרכים: שתי שמלות וחצאית אחת. השמלות מאוד נייטראליות, החצאית היא פריט בולט מאוד, כולם אהובים ושימושיים להחריד. 

מוצג מספר 1: שמלה בנייבי של רונן חן.



 (שורה ראשונה: חגורה שחורה עם פפיון ונעלי בלרינה שחורות. שרשרת לבבות וכפכפים של רוני קנטור. שרשרת זהובה ונעליים של בי יוניק.
  שורה שניה: שרשרת כסופה ונעליים של בי יוניק. שרשרת כנף פרפר של פרנצ' קונקשן וכפכפים של רוני קנטור. שרשרת חומה מאיזה יריד ונעליים  
  מקסטרו). 


מוצג מספר 2: שמלת חצי-חצי עם רקמת חתולים מאסוס.




  (שורה ראשונה: נעליים ורודות מאלדו. קרדיגן בנייבי ונעליים צהובות מוויקאנד. חגורה בבורדו ונעליים של טומי הילפיגר.
    שורה שניה: חגורה שחורה חומה ונעליים מקסטרו. חגורה בבורדו וסנדלים של רוני קנטור. חגורה צהבהבה וסנדלים בצהוב חרדל של ג'וזף). 


 מוצג מספר שלוש: חצאית ורודה של אווה מנדלבאום.





   (שורה ראשונה: חולצה מזארה, חגורת לבבות מאקססורייז, כפכפי אצבע של שולה. חולצה מאסוס, חגורה חומה, נעליים של בי יוניק. גופיה של מנגו, 
     חגורה מדוד בת"א, נעליים של רוני קנטור.
     שורה שניה: גופיה ממנגו, נעליים ממליסה. חולצת ציפורים מפול אנד בר, נעליים ממיס בלרינה. חולצה מתמנון, נעליים מאלדו.)

בברכת קניות מועילות ושימושיות, עד הפעם הבאה!


*הערת פנים: ברוב התמונות חתכתי את ראשי הענוג. זה לא מטעמי פרטיות, כי אני לא מסתירה את זהותי. זה גם לא מטעמי בושה, כי אני אחד האנשים הפחות מפודחים ביקום. זה פשוט כי אני מאוד לא פוטוגנית, בעיקר בשש בבוקר, ובטוב לבי המדהים אני חסה עליכם.


6 תגובות:

  1. החצאית הוורודה מקסימה. אני מסכימה שתאורטית לקנות מעט ואיכותי זה הכי נכון, אבל מה עושים עם יצר ההרפתקנות? כשרוצים פריט טרנדי מהסוג שלאו דווקא מחמיא או קלאסי או כשסתם רוצים לנסות בגד שהוא לא "את"?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מניחה שהחסידות האדוקות של השיטה היו אומרות שלא קונים משהו שאינו קלאסי. אני, כשמדגדג לי לקנות משהו טרנדי, קונה בזול. אבל בשנים האחרונות זה קורה פחות ופחות.

      מחק
  2. מה עם חגורות קצת יותר עבות? ממש קצת, שידגישו יותר את קו המותן ויתנו מעט יותר צבע?
    את מלבישה בגדים מקסים, גם אמא שלי שהיא אות ומופת בעיניי לאקססורייזינג היתה עושה את זה.
    וצעיפים גם.

    השבמחק
    תשובות
    1. דווקא עשיתי עם זה כמה נסיונות, רק כדי לגלות שזה פחות מחמיא לי. אבל טרם התייאשתי!
      וצעיפים - ברור! מחכה לחורף!

      מחק
  3. דווקא לדעתי את מאוד פוטוגנית, תראי תמונות שלי ותביני מה זה לא פוטוגנית, חח!

    השבמחק