יום שישי, 28 ביוני 2013

המנצחים והמפסידים

נפתח דווקא בהשלמה קטנה לרשומת הלבבות.
חיה בחורה את חייה, ומרגישה שהכל בסך הכל בסדר איתה, להוציא כמה תלונות פולניות הכרחיות. יש לה מה שהיא צריכה כדי להתקיים בשמחה ולהתלונן בדיצה. ואז היא רואה בכתבה בוואלה טבעת, וחייה נראים לפתע חסרי משמעות, ערך והגיון, כי - וכל עוד - פיסת השלמות המתכתית המשובצת הזו לא נמצאת על אצבעה.
ואין לה, אין לה, אין לה אלא לבכות ולחלוק אתכן.
4400 ש"ח. מילר. יום ההולדת שלי באוקטובר. אני רק אניח את זה כאן.

וכעת לעניין.
אתמול החל הסייל של אסוס. אני אוהבת את הסייל של אסוס: לא רק כי אני אוהבת לקנות פריטים בהנחה אלא גם, ובעיקר בימי מינוס עגמומיים אלו, כי הוא מאפשר לי לעשות סדר יסודי בוויש ליסט שלי. כשאני רואה פריט יורד לחצי מחיר ולא רוצה מיידית ובלי דחיות ושהיות להוסיף אותו לסל הקניות שלי - כנראה שאני לא באמת חושקת בו.
הפעם, לשם שינוי, אני רוצה לחלוק אתכן דווקא את הפריטים שעזבו את רשימתי לעד. קצת כמו בחיים - טוב, הרבה כמו בחיים, כי שופינג הוא-הוא החיים עצמם ושלא יגידו לכן אחרת - אפשר ללמוד הרבה דווקא מטעויות. או במקרה הזה - מטעויות שכמעט נעשו.

1. ג'ינס עם דהייה, 25 פאונד, אואזיס.
כי הוא טרנדי מאוד. טרנדי מדי. כלומר, פריט שבעוד חצי שנה אני עשויה בהחלט לתהות אם שפיותי הייתה איתנה כשרכשתי אותו.
כי יש לי כבר משהו די דומה אבל הרבה יותר קלאסי, ואני מנסה להגמל מטייתי חסרת השליטה לכפילויות.
כי הוא לא גבוה מספיק בשביל גזרתי. ואחר כך אני אצטער כל פעם מחדש לגלות שאני נראית בו כמו מאפין על רגליים.
כי אני לא בטוחה לגבי האורך שלו. ואני שונאת מכנסי שבע שמיניות שהם תוצאה של כשל אורכי. זה תמיד ניכר. 


2. סנדלי פלטפורמה של Whistles בשילוב צבעים מהמם, 66 פאונד.
כי למרות שהם באמת יפים עד אין קץ, כל פעם שאני רוכשת סנדלי פלטפורמה (אחת לכחמש שנים, בהתאם לשובה של האופנה הזו) אני נזכרת בכאב למה זה לא רעיון טוב. ואני מתכוונת לזה באופן מילולי, לכאב. חמישה צעדים ואני על גחוני, כבודי העצמי פזור סביבי מרוסק לחתיכות קטנות, והסנדלים במקרה הטוב רק משופשפים קצת ובמקרה הרע בהליכי גירושין מהסוליה. סיפור אמיתי. 
3. תיק באולינג מפוספס, 14.5 פאונד, אסוס.
הייתי שמחה להגיד שויתרתי עליו כי יש לי מספיק תיקים, אבל זו תשובה פשוטה מדי וחיי השופינג שלי מורכבים הרבה יותר. יש לי מספיק תיקים. יש לי אפילו יותר מדי (אם כי לא בהגזמה, אם שואלים אותי. אם שואלים את בעלי, התשובה תהיה שונה. מזל שלא שואלים.) אבל על התיק הזה ויתרתי לא רק כי יש לי מספיק תיקים אלא כי אני מנסה להגיע להכרה, הבנה והסכמה הדדית (של ליבי עם המוח שלי) שאני צריכה פחות דברים. וכדי שיהיו לי פחות דברים לא מספיק שאפטר מכאלה שאני לא רוצה (משימה שאני מצטיינת בה בצורה כמעט מטרידה) - אני גם חייבת להכניס פחות דברים חדשים לביתי. לפיכך, התיק הזה נשאר בחוץ.
בנוסף יש לי קצת חשדות לגבי איכותו. אבל זה סעיף משני. 
4.ז'קט שחור פרחוני, 36 פאונד, אסוס.
אני לא לגמרי בטוחה מה גרם לי להכניס את הפריט הזה לרשימה מלכתחילה. אבל הוא היה שם, ועכשיו הוא לא. לא בגלל שאין לי שום אמביציה להיראות כמו רוכבת רודיאו, אלא בגלל שבגזרה כזו שאני אראה כמו מקרר משפחתי רוכב רודיאו. זה עשוי להיות משעשע, רק שהבדיחה תהיה לגמרי עליי. כלומר, אני.

5. סנדלי עקב לבנים, 31.50 פאונד, אסוס.
הסנדלים האלה הם באמת כל שאני יכולה לחלום עליו: קלאסיים עם נגיעה של וינטג', גזרה עדינה ומקסימה ובלבן. ואני מתה על סנדלים לבנים. זה קיצי, זה כייפי, זה מתאים להכל וזה מחמיא לכל לק שאבחר. ואני עושה בחירות מוזרות לפעמים. אני פשוט יכולה לדמיין את עצמי - כלומר, מישהי שמזכירה אותי אבל רזה באיזה 20 קילו, עם חזה קטן, שיער ארוך ועור שזוף, כלומר, לא דומה לי בשיט - רוקדת בהם בחן - שוב, לא דומה לי בשיט - באיזו מסיבת קוקטייל לצד הבריכה - אמרתי כבר שלא דומה לי בשום דבר? - עם שמלה מסתובבת (זה החלק שבו היא דומה לי קצת).
אבל העקבים, כך מספר המפרט הטכני, בגובה 6.5 ס"מ. שזה 6 ס"מ יותר ממה שאני מסוגלת להדס עליו בכבוד. אז לא.
6. טבעת עם אבן, 32 פאונד, קנת' ג'יי ליין.
כי אני שומרת את עצמי לדבר האמיתי. עם הלב. מתחילת הפוסט. רק אומרת.  

בברכת קנייה מוצלחת, וויתורים מוצלחים עוד יותר!

2 תגובות:

  1. הטבעת הראשונה באמת מקסימה ושובת לב :) אבל אני לא משוכנעת שהייתי מסוגלת ללכת איתה. כל כך יקר, ואני כזה טיפוס שלא שומר על חפציו.

    הג'ינס דגרדה שוויתרת עליו יזכיר לנצח לי את גאולה אבן, בזכות תמונת הפפראצי האיקונית הזאת - http://www.xnet.co.il/PicServer2/pic/012013/311835/3_610.jpg

    גם אני סימנתי אותו בהתחלה באסוס, אבל מחקתי מסיבות אחרות משלך - פשוט לא נראה לי ששינוי הצבע הדרמטי ייעשה חסד עם רגליי הלא-ארוכות-בעליל. עדיף שאצמד לצבעוניות אחידה (ולעקבים).

    השבמחק
    תשובות
    1. אני דווקא מהשומרים על חפציהם עד מאוד. הבעיה היא שאני גם מאלה שקורים להם (ולחפציהם) כל מיני דברים מאוד מוזרים. כמו טבעת אירוסין שגומרת בבלם היד ולא ניתן לחלצה לעולם. סתם אנקדוטה שקרתה למישהי שלא ננקוב בשמה.
      כמו שאומר על שכמותי אמיר גוטפרוינד אלילי ב"בשבילה גיבורים עפים" - "לא נורא, זה יכול לקרות לכל אחד... אבל זה קורה רק לך."

      מחק