מעבר הר וים

לכל אדם יש סודות אפלים ובלתי צפויים. שלדים בארון. פרטי טריוויה שהוא לא שש לספר על עצמו.
אני? לי יש לב. מאבן.
הוא בארנק שלי. מצאתי אותו בחוף הים בגיל 14, ומאז הוא שם. עבר איתי אינספור ארנקים כבר (מביש לחשוב כמה), שפע בני זוג (פחות מארנקים, למרבה המזל) והרבה חוויות.

(בתמונה: הלב, וברבאבאים. כי ברבאבא מחמיא להכל.)

בתור אדם שסולד מקיטש בספרות, בקולנוע ובחיים, אני מגלה חיבה מפתיעה, כמעט מפצה, לקיטש בלבוש. אני אוהבת לבבות. אני אוהבת אותם על כל דבר: בגדים, תיקים, נעליים, אנשים אחרים. הם משפרי מצב רוח מיידיים, ולכן אין פלא שארוני מלא בהם. אבל למרות שפע הלבבות שמקיף אותי - תמיד יש לי מקום לעוד כמה. והנה כמה שאני מוכנה לעשות להם מקום. בכוח, אם יהיה צורך.


1. טבעת של לי בונק, 129 ש"ח.
מעבר לזה שאני מחבבת מאוד את לי בונק ואת תכשיטיה (ואף אוחזת בגאווה בשרשרת יונק הדבש האלמותית פרי עטה), הטבעת הזו תהיה מהממת אם תיענד על אותה אצבע כמו הטבעת מהסעיף הבא, שבבעלותי ---

2. טבעת של קרן וולף, כ 850 ש"ח.
את המהממת העדינה הזו רציתי חודשים רבים, וביום הולדתי עשיתי מעשה, נסעתי לנווה צדק והזמנתי לי אותה. ועכשיו היא רוצה חברה.

3. שמלה של אואזיס, אסוס, 38 פאונד.
השמלה הזו נכנסת ויוצאת ממבצעים בקצב רצחני, אז שווה פשוט לארוב לה בסבלנות. היא נעימה להפליא ומרגישה די איכותית. ויש עליה גם לבבות וגם נקודות, כך שאני לא יודעת את נפשי מרוב אושר.

4. חולצת פפלום לבבות, 180 ש"ח, מונה.
אני לא חובבת פפלום גדולה, אבל החולצה הזו מתוקה כל כך שהשתכנעתי בלי קושי לצרף אותה לרשומה. אמנם אין לדעת כמה זמן טרנד הפפלום יימשך, אבל בהנחה שהחולצה תחרש במרץ בקיץ הקרוב, ואולי גם בחורף תחת ז'קט ג'ינס שווה - היא נראית לי כמו קנייה מוצדקת.

5. כפכפי אצבע של מליסה, 199 ש"ח, פרשס.
כמה חפרתי על הכפכפים האלה. כמה עוד אחפור.

6. גרביוני לבבות, 8 פאונד, אסוס.
החורף הבא יהיה השלישי שבו אני משתמשת בגרביונים האלה (כמובן שהחלפתי כמה זוגות בתהליך...) וטרם נמאס לי. הם משדרגים כל הופעה בסיסית - רק צריך להזהר איתם קצת, שלא להגזים (מה שאני בהחלט נוטה לעשות.)

7. שרשרת של פונצ'אוס, 149 ש"ח.
אקססוריז אדומים הם פריט חובה, שמשדרג כמעט כל הופעה בעיניי. ואקססוריז אדומים עם לב הם שמחה כפולה ומכופלת!

8. שרשרת טריפל לב, נטעלי שני, כ 180 ש"ח.
השרשרת הזו, שקניתי בביג טום לפני כמה שנים, אהובה עליי כל כך שפעם, כשחשבתי שהיא אבדה לי אחרי שזכרתי בבירור שהנחתי אותה עד השידה אחרי שהורדתי אותה, קניתי עוד אחת. כמובן שכמה שבועות לאחר מכן מצאתי את המקורית במגירת החזיות שלי, לשם נשרה באלגנטיות מהשידה (ושם אני מחפשת מאז כל פריט אבוד שהוא, בהרבה פחות הצלחה לצערי), ועכשיו יש לי, ובכן, שתיים. שזה המון המון לבבות, איך שלא מסתכלים על זה.