אני מתה על נעלי ילדים.
אני גם מתה על נעלי מבוגרים, כמובן, אבל לנעלי ילדים יש קסם מיוחד: גם דברים שאצל מבוגרים נראים לי מזעזעים (החל בנצנצים, דרך סנדלי שורש וכלה בקרוקס) איכשהו עובדים כשהם בקטן. בעיקר כשהם בקטן וורוד, אבל גם בגוונים אחרים. ויותר משאני אוהבת נעליים לילדים - אני אוהבת סנדלים לילדים. כאלה שמאפשרים לי גם לקנות נעליים לילדים וגם ליהנות מכפות הרגליים הקטנות, שיש לי פטיש מוחלט כלפיהן, במינון תדיר.
איך שהקיץ מתקרב (יום אחרי שהוא נגמר בערך, למרבה הצער) אני מתחילה לרחרח בחיפוש אחר סנדלים לצאצאיי. ולרחרח הוא מינוח מדויק: כפות רגליו המתוקות של הילדון שלי יכולות לשמש ביום קיץ ממוצע כנשק ביולוגי שהיה גורם לאו"ם לשקול מחדש את הריבונות של מדינת ישראל.
לילדון, אם כן, אני מחפשת סנדלים כביסים, נוחים, גמישים, שיאפשרו לו לרוץ ולקפוץ ולהזיע בהנאה ולאמא שלו לכבס אותם במכונה בהנאה פחותה אך בסיפוק גדול. הילדון מחרב נעליים סדרתי, ג'ק המרטש של עולם ההנעלה לילדים, אם תרצו.
לפצפונת, שכפות רגליה ענוגות קצת יותר, דרישתי העיקרית לצד נוחות בסיסית היא אסתטיקה. הילדונת, כמו אמא שלה, הולכת על אוויר והנעליים אצלה נראות חדשות יותר בסוף העונה משנראו בתחילתה. לפיכך החיפוש שלי מתמקד בדברים שאינם ורודים (לא שאני לא אוהבת ורוד. להפך. אני אוהבת ורוד יותר מדי. אני פשוט מנסה לגוון קצת) ושהילדונת ואמא שלה יסכימו שהם יפים.
מה הילדון ינעל הקיץ?
1. קודם כל - קרוקס. כבר כמה שנים שכל עונה הילדון מקבל זוג קרוקס חדש, לשמחת כל המעורבים בדבר. אמנם אני לא מרשה לנעול קרוקס לגן, אבל בשעות הפנאי הן הנעליים המועדפות על כולנו: קלילות, נוחות, רכות וקלות לניקוי. והאמת? עד גודל מסוים גם חמודות להפליא.
השנה, אם ירצה אלוהי הנעליים, יקבל הילדון קרוקס בירוק רעל. בכל הנוגע לקרוקס אני בעד התפרעות מוחלטת - כמה שיותר צבעוני, יותר שמח.
2. ביום יום ינעל הילדון סנדלי שורש מהדגם הקלאסי בגוונים של כתום וטורקיז, שנקנו במחיר מצוין (אאל"ט 110 ש"ח) בחנות העודפים של "למטייל" בצומת בילו. הסנדלים המדוברים נבחרו לאחר שהוחלט פה אחד (הפה שלי) שהשנה מנסים לקנות זוג סנדלים שישרוד עונה שלמה. וכיוון שלא מייצרים סנדלים מברזל יצוק, החלטתי להסתפק בסנדלי טיולים שנועדו לתנאים קשים, ולקוות שהם ישרדו את הצאצא שלי.
האמת שמבחינה אסתטית נטו אני מחבבת יותר את דגם הקרוסר, אבל ההפרש במחיר עשה את שלו והדגם הקלאסי בידינו.
3. כפכפי אצבע של הוואיאנס.
הילדון גילה את חדוות כפכפי האצבע בשנה שעברה ומאז הוא מכור. הפכפכים משמשים אותנו בעיקר לטיולים קצרים והליכות לים או לבריכה (אירוע נדיר למדי במחוזותינו) והילדון כפי הנראה יסתפק השנה בכפכפיו מהשנה שעברה, עם ציור של "מכוניות".
מה אני מפנטזת שהילדון ינעל הקיץ?
1. כפכפים של בירקיז.
הוי, החמידות. אבל השילוב בין חוסר הכביסות, לעובדה שמדובר בכפכפים סגורים ולא מאווררים, והמחיר - הכריע. נו בירקיז פור אס.
2. סנדלי סולטווטר לבנים.
למרבה הצער דגמי הבנים שמיובאים לארץ פחות חינניים והרבה יותר מאסיביים מהדגם הנ"ל, אז ויתרנו.
מה פצפונת תנעל הקיץ?
1. סנדלי טבע קטנטנים. רשת פפאיה.
זה גם אורתופדי וגם יש על זה נקודות. קטונתי.
2. סנדלי סולטווטר, טפליא.
את הסלטווטר גיליתי דרך איזו בלוגרית שאני עוקבת אחריה. היא בכלל לא בלוגרית אופנה, אבל היא אמא לשתי בנות והיא מפלורידה. כך שנועלים אצלה *הרבה* סולטווטר, ואחרי שקראתי קצת על הסנדלים האלה, שנקראים כך בשל עמידותם המטורפת - גם נוכח מי ים - החלטתי שזה. צריך. להיות. שלי.
וכשאני אומרת "שלי" אני מתכוונת "של פצפונת". שזה בעצם אותו הדבר.
אז הם שלי. כלומר, שלה.
שלנו.
3. כפכפי הוואיאנס.
העניין עם פצפונת הוא כזה: כל מה שיש לילדון גם היא רוצה.
ולפעמים, כשאני יכולה, אני גם מאפשרת לה את זה.
מה אני מפנטזת שפצפונת תנעל הקיץ?
1. נעלי בלרינה של Pretty Ballerinas.
500 ש"ח.
2. סנדלי מדוזה של מליסה (טפליא).
טייק מודרני על ילדותי העליזה בשנות השמונים, ועוד בנייבי. עם פפיון. מה עוד יכולה בחורה לבקש?
כלומר, חוץ מחורף...
איך שהקיץ מתקרב (יום אחרי שהוא נגמר בערך, למרבה הצער) אני מתחילה לרחרח בחיפוש אחר סנדלים לצאצאיי. ולרחרח הוא מינוח מדויק: כפות רגליו המתוקות של הילדון שלי יכולות לשמש ביום קיץ ממוצע כנשק ביולוגי שהיה גורם לאו"ם לשקול מחדש את הריבונות של מדינת ישראל.
לילדון, אם כן, אני מחפשת סנדלים כביסים, נוחים, גמישים, שיאפשרו לו לרוץ ולקפוץ ולהזיע בהנאה ולאמא שלו לכבס אותם במכונה בהנאה פחותה אך בסיפוק גדול. הילדון מחרב נעליים סדרתי, ג'ק המרטש של עולם ההנעלה לילדים, אם תרצו.
לפצפונת, שכפות רגליה ענוגות קצת יותר, דרישתי העיקרית לצד נוחות בסיסית היא אסתטיקה. הילדונת, כמו אמא שלה, הולכת על אוויר והנעליים אצלה נראות חדשות יותר בסוף העונה משנראו בתחילתה. לפיכך החיפוש שלי מתמקד בדברים שאינם ורודים (לא שאני לא אוהבת ורוד. להפך. אני אוהבת ורוד יותר מדי. אני פשוט מנסה לגוון קצת) ושהילדונת ואמא שלה יסכימו שהם יפים.
מה הילדון ינעל הקיץ?
1. קודם כל - קרוקס. כבר כמה שנים שכל עונה הילדון מקבל זוג קרוקס חדש, לשמחת כל המעורבים בדבר. אמנם אני לא מרשה לנעול קרוקס לגן, אבל בשעות הפנאי הן הנעליים המועדפות על כולנו: קלילות, נוחות, רכות וקלות לניקוי. והאמת? עד גודל מסוים גם חמודות להפליא.
השנה, אם ירצה אלוהי הנעליים, יקבל הילדון קרוקס בירוק רעל. בכל הנוגע לקרוקס אני בעד התפרעות מוחלטת - כמה שיותר צבעוני, יותר שמח.
2. ביום יום ינעל הילדון סנדלי שורש מהדגם הקלאסי בגוונים של כתום וטורקיז, שנקנו במחיר מצוין (אאל"ט 110 ש"ח) בחנות העודפים של "למטייל" בצומת בילו. הסנדלים המדוברים נבחרו לאחר שהוחלט פה אחד (הפה שלי) שהשנה מנסים לקנות זוג סנדלים שישרוד עונה שלמה. וכיוון שלא מייצרים סנדלים מברזל יצוק, החלטתי להסתפק בסנדלי טיולים שנועדו לתנאים קשים, ולקוות שהם ישרדו את הצאצא שלי.
האמת שמבחינה אסתטית נטו אני מחבבת יותר את דגם הקרוסר, אבל ההפרש במחיר עשה את שלו והדגם הקלאסי בידינו.
3. כפכפי אצבע של הוואיאנס.
הילדון גילה את חדוות כפכפי האצבע בשנה שעברה ומאז הוא מכור. הפכפכים משמשים אותנו בעיקר לטיולים קצרים והליכות לים או לבריכה (אירוע נדיר למדי במחוזותינו) והילדון כפי הנראה יסתפק השנה בכפכפיו מהשנה שעברה, עם ציור של "מכוניות".
מה אני מפנטזת שהילדון ינעל הקיץ?
1. כפכפים של בירקיז.
הוי, החמידות. אבל השילוב בין חוסר הכביסות, לעובדה שמדובר בכפכפים סגורים ולא מאווררים, והמחיר - הכריע. נו בירקיז פור אס.
2. סנדלי סולטווטר לבנים.
למרבה הצער דגמי הבנים שמיובאים לארץ פחות חינניים והרבה יותר מאסיביים מהדגם הנ"ל, אז ויתרנו.
1. סנדלי טבע קטנטנים. רשת פפאיה.
זה גם אורתופדי וגם יש על זה נקודות. קטונתי.
את הסלטווטר גיליתי דרך איזו בלוגרית שאני עוקבת אחריה. היא בכלל לא בלוגרית אופנה, אבל היא אמא לשתי בנות והיא מפלורידה. כך שנועלים אצלה *הרבה* סולטווטר, ואחרי שקראתי קצת על הסנדלים האלה, שנקראים כך בשל עמידותם המטורפת - גם נוכח מי ים - החלטתי שזה. צריך. להיות. שלי.
וכשאני אומרת "שלי" אני מתכוונת "של פצפונת". שזה בעצם אותו הדבר.
אז הם שלי. כלומר, שלה.
שלנו.
3. כפכפי הוואיאנס.
העניין עם פצפונת הוא כזה: כל מה שיש לילדון גם היא רוצה.
ולפעמים, כשאני יכולה, אני גם מאפשרת לה את זה.
מה אני מפנטזת שפצפונת תנעל הקיץ?
1. נעלי בלרינה של Pretty Ballerinas.
500 ש"ח.
2. סנדלי מדוזה של מליסה (טפליא).
טייק מודרני על ילדותי העליזה בשנות השמונים, ועוד בנייבי. עם פפיון. מה עוד יכולה בחורה לבקש?
כלומר, חוץ מחורף...
מתוק. אנחנו בדיוק מחפשים עכשיו זוג סנדלים ראשון לגוזל שהתחיל ללכת לאחרונה. קיבלנו בינתיים המלצה על אלפנטן
השבמחקאלפנטן בסדר גמור. לא שיא היופי, אבל רכים ונוחים.
מחקהסנדלים המנוקדות הן השלמות והמתיקות בהתגלמותה!!
השבמחקסנדלי השורש -בתמונה זה דגם אלכסוני ?
כן, זה האלכסוני. יש שתי בעיות איתם:
מחק1. החיתוך של הרצועה הקדמית מאוד גבוה, כך שהוא בעצם מעל בסיס האצבעות. זה גם לא שיא היופי בעיניי וגם, ובעיקר, מחזיק את הרגל פחות טוב.
2. ההידוק הוא בנקודה אחת. הילדון, למשל, שיש לו רגליים צרות, עשוי להיות בבעיה עם הרצועה הזו כי תמיד צריך להדק לו מאוד את הקדמית.
הלכנו על הקלאסי, בקיצור.
הפאפאיה והסולטווטר מהממות.
השבמחקהפאפאיה ישראליות?
הוואינס יש לי בעיה איתן משום מה... הקטנה שלי תמיד באמצע בין 2 מספרים. תמיד! כבר 3 שנים... אני קונה לה את ההן עם הפס שמחזיק את הרגל מאחורה ואו שזה נופל או שזה לוחץ. אני כל שנה מזמינה לה 2 מידות ומחזירה את שתיהן. באסה לגמרי.
ואפשר לבקש את הלינק לבלוק הפלורידיאני?
תודה :)
בשמחה ובשמחה:
מחקפפאיה היא רשת ישראלית ואני מאוד מרוצה מאיכות הנעליים שלהם -
http://www.papaya.co.il/
והבלוג המדובר -
http://www.kellehampton.com/
היא מאוד אמריקאית, ולא תמיד יש לי סבלנות ממש לקרוא, אבל היא מצלמת נפלא.
תודה!
מחקאני "מכירה" אותה, כתבת אמא ל 2 בנות - היא אמא ל 2 בנות ובן עכשיו :)
כמו שכתבת - היא מאד אמריקאית ולא תמיד יש לי סבלנות ממש לקרוא...
את המנוי לבלוג שלה ביטלתי, למרות התמונות המקסימות ועברתי לעקוב אחריה באינסטגרם אבל גם זה קצת נמאס לי אחרי שכל שניה וחצי היא פרסמה תמונה...
אכן - בינתיים יש לה גם בן :-P
מחקכאמור, אני לא ממש קוראת אותה כי כל הפיל גוד הזה עושה לי קצת בחילה, אבל אני נהנית מהתמונות ומהשיק, למרות שהוא מאוד מאוד אמריקני (כל האסתטיקה שם מאוד כזו נקייה-אך-מזויפת, אבל כנראה שאחרי שנותיי בארה"ב התרגלתי לזה איכשהו...)
אני לא מנויה, סתם נכנסת פעם בכמה זמן לראות מה היא צילמה לאחרונה.
לגמרי.
מחקלמרות שלפני כמה זמן היא שמה תמונה שלה באמצע הלילה עם התינוק והיא נראתה זוועה. זה היה שינוי מרענן...
(למרות שתהיתי אם אין לה דברים יותר טובים לעשות באמצע הלילה כשהתינוק מתעורר...).
בעיניי היא דוגמה מושלמת לזה שלא צריך להיות יפה כדי להיראות פצצה. היא לא יפה בשום קנה מידה - אבל הלבוש שלה תמיד מקסים ומתוקתק (לא פנסי, אבל מאוד שיקי), השיער מסודר, האיפור מוצלח. היא נראית *טוב* וזאת למרות שאין לה איזה נתוני פתיחה מדהימים. סחתיין עליה.
מחקלגמרי מסכימה איתך!
מחקבלוג בלוג, לא בלוק...
השבמחקבלוג יפה ומושקע !
השבמחקאני מקווה שאני לא אקלקל לך את מסיבת בחירת הנעליים, אבל אני חושב שחשוב שתדעי קצת יותר על ההנעלה של הילדים ועל הנעלה בכלל מבחינת יציבה והתפתחות.
בגדול, רוב ההנעלה המודרנית של הילדים היא ברובה פשע כלפי כפות הרגליים שלהם, וכלפי ההתפתחות שלהם. פשע שנמשך עד הבגרות וכולנו סובלים ממנו.
אני ממליץ לך לקרוא את הפוסט הזה, ואני מקווה שלאחר הקריאה שלו (ואולי של הפוסטים הנוספים שכתבתי בעניין) כל התפיסה שלך של הנעלת ילדים תשתנה.
http://zayedet.com/2013/02/01/%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%9D/
אני לא מאמינה גדולה בתיאוריות קונספירציה, כך שאני כנראה לא קהל היעד הנכון לזה.
מחקהנה קישור קצת יותר ידידותי
השבמחקhttp://tinyurl.com/a7y8296
אני מאוד אוהבת את פאפיה! איפה אפשר להשיג הוואיאנס לילדים?
השבמחקיש להם חנויות ברחבי הארץ ובשנה שעברה היו גם דוכנים בכל מיני קניונים. יש להם עמוד פייסבוק שאפשר לבדוק בו:
מחקhttps://www.facebook.com/Havaianas.Israel?fref=ts
אנחנו בנתיים הסתפקנו בסנדלים לבנות עם קצת פרחים ( המוכרת נדהמה למה לא לקחתי ורוד ) ולבנים קנינו לראשונה סנדלי שורש לבנים מקווה שיחזיק יותר מעונה אחת
השבמחקזה מה שקורה שהבן שלך כבר עובר אותך בנעליים
גם כאן מנסים לראשונה שורש. בהצלחה לכולנו!
מחק