בגד כפת: מכירה ביתית

פעם, מזמן, למדתי שכתבה עיתונאית טובה צריכה לענות על השאלה הבאות: מי, מה, מתי, איפה, למה. ואמנם כשהייתי בת 12 וחלמתי להיות עיתונאית ההורים שלי אמרו שאני לא פוליטית מספיק (ייאמר לרעתם של ההורים שלי שהם פסלו כל מסלול קריירה שאי פעם חשקתי בו מלבד אחד. ייאמר לזכותם שהאחד שהם לא פסלו הוא זה שאני עוסקת בו) אבל את הכלל הזה אני עוד זוכרת ואפילו יודעת ליישם.

מה?
מכירה ביתית.
מתי?
ביום שישי החל מהשעה 11:00.

איפה?
ברחוב פינלס 4, ת"א.

למה?
כי הכי כדאי בעולם. התשובה נמצאת ב"מי":

מי?
ליטל אלקלעי, שאת המותג שלה, איזידורה אן, אני אוהבת במרץ רב.

ליטל בוגרת שנקר ועשתה סטאז' אצל מירית וינשטוק. ב 2009 הקימה את המותג שלה. היא מאמינה בתפירה איכותית, בעבודה "כחול-לבן" ומעצבת בסגנון נשי, רומנטי, וינטג'י ומהמם.

את ליטל הכרתי דרך הבגדים שלה. לפני ערב ראש השנה חיפשתי שמלה ומצאתי את השלמות האוורירית הזו במרמלדה מרקט (בתמונה אני ופעוטת הבית מדגמנות. פעוטת הבית הרבה יותר טובה בזה ממני. סליחה.) מיד התייצבתי אצל ליטל כדי למדוד ולרכוש, ויצאתי בידיים מלאות וארנק ריק. ואמרתי לעצמי שאני יכולה להפסיק מתי שאני רק רוצה.

אבל... כל הזמן מצאתי את עצמי חוזרת לעוד: עוד בגדים, עוד רעיונות, עוד התלהבות ובעיקר עוד ליטל. היא כל כך מקסימה, מהממת, יפה עד כאב ומצחיקה בטירוף שפשוט אי אפשר שלא להתאהב בה.
ואגב התאהבות אפשר למדוד בגדים. יותר טוב מזה?

אז מה אפשר למצוא אצל ליטל?
שמלות מקסימות - V
(בתמונה: חברתי המהממת נועה מדגימה ומדגמנת. גם היא הרבה יותר טובה בזה ממני!)