רשומות
במילים אחרות - איך תקני באסוס בחוכמה בלי להתגרש, ובלי להתרושש.
אני רואה שהרבה (א)נשים שואלות איך, בעצם לקנות באסוס.
הכוונה היא לא לפעולה הטכנית שבה בוחרים פריט ומשלמים עליו אלא על אקט הבחירה עצמו: איך מוצאים פריט, איך מחליטים שהוא עשוי להתאים, איך בוחרים מידה ואיך מחליטים אם המחיר מתאים.
הקנייה ברשת שונה מאוד מקנייה בחנות רגילה - לא רק מבחינת ההיצע והאפשרות לעשות זאת מהבית בשעות בלתי סבירות, אלא גם בחוויה עצמה: הקנייה ברשת נטולה את הריגוש והסיפוק המיידיים, אבל היא מאפשרת קנייה הרבה יותר מחושבת ונבונה, כי השיטוט "בין המדפים" הוא תהליך מתמשך.
הנה לפניכן תורתי השלמה לקנייה באסוס. לקח לי חודשים ארוכים לשכלל אותה, והיא בהחלט מביאה לתוצאות: תיק של סוניה ריקל ב 60 פאונד במקום 220, נעלים של F Traupe ב 54 דולר במקום 250, וכהנה וכהנה. זה דרש הרבה זמן, הרבה סבלנות, הרבה ויתורים והרבה כאבי לב על פריטים שפוספסו. אבל כשאני מלטפת את תיק הפוך הרך-עד-כאב של סוניה, אני מרגישה שהיה לגמרי לגמרי שווה את זה.
אני נוהגת להכנס לאסוס לפחות פעם ביום. כלומר, בשעה. אני עושה את זה כי אני נהנית מזה, אתן כמובן ממש לא מחויבות :-P
הדבר הראשון שאני בודקת הוא ה saved items שלי. אז בואו קודם כל נדבר על איך נוצרה הרשימה הזו.
כשאני משוטטת באסוס בלי מטרה מוגדרת, אני נוהגת לחשוב על מה מתחשק לי או מה אני צריכה, ואז להגדיר את החיפוש בהתאם. אם למשל אני ממש זקוקה לחצאיות, אחפש חצאיות (קודם בסייל ורק אחר כך בחנות הרגילה) - אכנס לסקשן הסייל ואבחר בצד שמאל בקטגורית החצאיות. אחר כך אגדיר בד"כ אורך (מידי. תמיד מידי) ולפעמים גם קריטריונים נוספים, אם אני יודעת בדיוק מה אני מחפשת. אם סתם מתחשק לי לראות מה קורה אצל המעצבים החביבים עליי, אקליד את שמם בתיבת החיפוש שבראש העמוד ואבדוק את המצב.
כל פריט שאני נתקלת בו בחיפושיי ונראה לי נחמד נפתח בטאב משל עצמו, וכשאני מסיימת להסתכל בכל הפריטים, אני עוברת לבדוק אותם אחד אחד:
ממה הם עשויים?
מה המידות של הדוגמנית (בעיקר הגובה שלה)?
של איזו חברה הפריט?
האם המחיר נראה לי סביר - או שסביר שיגיע יום אחד להיות סביר? (למשל, מעיל ב 600 פאונד כנראה שלעולם לא יתאים לכיסי. מעיל ב 200 - אולי. ואם מדובר ב 200 פאונד על פריט מפוליאסטר, ה VFM משחק תפקיד ברור והפריט לא ייכנס לרשימה).
אני גם אוהבת לבדוק אם כתוב באיזה fit הפריט - רגיל, רחב וכו', ובמכנסיים אני בודקת היטב את ה rise - האם הוא high או low או סתם medium (אני קונה רק מכנסיים בגזרה גבוהה, בשל גזרתי הבעייתית, אבל זה לא מחייב אף אחת בעלת מותניים שאינם סניף קטן של אוטו דיפו מבחינת כמות הצמיגים שבהם).
אני גם נוהגת לעתים קרובות לצפות בוידאו שאסוס מציע. זו הזדמנות מצוינת להבין קצת יותר טוב איך הבד "זז".
אחרי שאני בודקת את כל אלה, אני מחליטה אם להכניס לרשימה או לא, בוחרת את המידה - או המידות, אם אני לא בטוחה, ואז אני מכניסה שתי מידות כדי לעקוב אחרי שתיהן - ולוחצת save for later. נדיר מאוד מאוד מאוד (!!!) שאקנה מיד. קנייה ספונטנית כזו תקרה רק אם מחיר הפריט מתאים לכיסי וכתוב לי מצד שמאל, בקטן, שילוב המילים הקטלני והמבעית low in stock. במקרה כזה, ואם הפריט באמת נחשק בעיניי - הוא ייקנה (ומכסימום - יוחזר).
אם יש פריט שמוצא חן בעיניי אבל לא קיים במידתי, אני מכניסה אותו לרשימה במידה אחרת - ופעם בכמה ימים בודקת אם כבר יש במידתי (לעתים קרובות מגיע עוד מלאי, או שמישהי מחזירה את הפריט במידתי, אישה טובה, קדושה ושלא מבינה כלום באופנה שכמותה. ככה קניתי כמה וכמה זוגות של מליסה בסיילים שווים.)
אז בחזרה להתחלה: כשאני נכנסת לאסוס, אני נכנסת מיד לבדוק את הרשימה שלי. אני עושה את זה כי לעתים קרובות המחירים של פריטים משתנים, עם או בלי הודעה מצד אסוס, וכי המלאים משתנים, כמובן. אם פריט שרציתי הוזל - אני שוקלת את קנייתו (ולעתים קרובות מחליטה שטרם הוזל מספיק ומחכה לקופון או להוזלה נוספת. או לשיחה מאראלה.) ואם משהו low in stock לפתע - זו הזדמנות טובה לבדוק אם אני באמת רוצה אותו. אם הדופק שלי מאיץ מהמחשבה ש"ייגמר לי", כנראה שזה הזמן לקנות. או שאני סוף סוף מקבלת את התקף הלב שאני בטוחה כל הזמן שאורב לי מעבר לפינה ואז באמת מגיע לי להתפנק בבגד חדש. אם אני אומרת לעצמי שניחא - הפריט נשאר בחנות.
אחרי שאני בודקת את הפריטים שלי, אני נוהגת להסתכל בפריטים החדשים, גם בחנות הרגילה וגם בסייל, ולהכניס לרשימה פריטים חדשים שנראים לי שווים בדיקה.
אחת לכמה ימים אני עוברת על הרשימה ו"מנקה" אותה - מסירה פריטים שכבר קניתי והגיעו (פריט שטרם הגיע נחשב מבחינתי כאילו טרם נקנה) ופריטים שהחלטתי שאני יכולה לחיות בלעדיהם. הרשימה שלי לרוב מכילה כמה עשרות פריטים, אבל אני משתדלת שהיא תהיה תמיד נשלטת מבחינת גודלה.
אני גם מנויה, כמובן, למיילינג ליסט, כך שאני מקבלת הודעה על הנחות חדשות, פריטים חדשים והכי חשוב - קופונים! אסוס לא נוהגים להציף את המייל, ושווה מאוד להרשם לעדכונים שלהם.
כפי שאתן רואות, מדובר בשיטה למיטיבי-קנות, זה דורש לא מעט סבלנות ויש בזה הרבה אלמנטים של הימור: לקנות עכשיו או לחכות ולהסתכן באובדן הפריט? אבל, כאמור, יש לשיטתי יתרונות רבים, ועכשיו אחרי שטרחתי והקלדתי את כולה, אני הולכת לשוטט קצת באסוס. אולי משהו התחדש בעשרים הדקות שהכתיבה הזו דרשה ממני.
אני רואה שהרבה (א)נשים שואלות איך, בעצם לקנות באסוס.
הכוונה היא לא לפעולה הטכנית שבה בוחרים פריט ומשלמים עליו אלא על אקט הבחירה עצמו: איך מוצאים פריט, איך מחליטים שהוא עשוי להתאים, איך בוחרים מידה ואיך מחליטים אם המחיר מתאים.
הקנייה ברשת שונה מאוד מקנייה בחנות רגילה - לא רק מבחינת ההיצע והאפשרות לעשות זאת מהבית בשעות בלתי סבירות, אלא גם בחוויה עצמה: הקנייה ברשת נטולה את הריגוש והסיפוק המיידיים, אבל היא מאפשרת קנייה הרבה יותר מחושבת ונבונה, כי השיטוט "בין המדפים" הוא תהליך מתמשך.
הנה לפניכן תורתי השלמה לקנייה באסוס. לקח לי חודשים ארוכים לשכלל אותה, והיא בהחלט מביאה לתוצאות: תיק של סוניה ריקל ב 60 פאונד במקום 220, נעלים של F Traupe ב 54 דולר במקום 250, וכהנה וכהנה. זה דרש הרבה זמן, הרבה סבלנות, הרבה ויתורים והרבה כאבי לב על פריטים שפוספסו. אבל כשאני מלטפת את תיק הפוך הרך-עד-כאב של סוניה, אני מרגישה שהיה לגמרי לגמרי שווה את זה.
אני נוהגת להכנס לאסוס לפחות פעם ביום. כלומר, בשעה. אני עושה את זה כי אני נהנית מזה, אתן כמובן ממש לא מחויבות :-P
הדבר הראשון שאני בודקת הוא ה saved items שלי. אז בואו קודם כל נדבר על איך נוצרה הרשימה הזו.
כשאני משוטטת באסוס בלי מטרה מוגדרת, אני נוהגת לחשוב על מה מתחשק לי או מה אני צריכה, ואז להגדיר את החיפוש בהתאם. אם למשל אני ממש זקוקה לחצאיות, אחפש חצאיות (קודם בסייל ורק אחר כך בחנות הרגילה) - אכנס לסקשן הסייל ואבחר בצד שמאל בקטגורית החצאיות. אחר כך אגדיר בד"כ אורך (מידי. תמיד מידי) ולפעמים גם קריטריונים נוספים, אם אני יודעת בדיוק מה אני מחפשת. אם סתם מתחשק לי לראות מה קורה אצל המעצבים החביבים עליי, אקליד את שמם בתיבת החיפוש שבראש העמוד ואבדוק את המצב.
כל פריט שאני נתקלת בו בחיפושיי ונראה לי נחמד נפתח בטאב משל עצמו, וכשאני מסיימת להסתכל בכל הפריטים, אני עוברת לבדוק אותם אחד אחד:
ממה הם עשויים?
מה המידות של הדוגמנית (בעיקר הגובה שלה)?
של איזו חברה הפריט?
האם המחיר נראה לי סביר - או שסביר שיגיע יום אחד להיות סביר? (למשל, מעיל ב 600 פאונד כנראה שלעולם לא יתאים לכיסי. מעיל ב 200 - אולי. ואם מדובר ב 200 פאונד על פריט מפוליאסטר, ה VFM משחק תפקיד ברור והפריט לא ייכנס לרשימה).
אני גם אוהבת לבדוק אם כתוב באיזה fit הפריט - רגיל, רחב וכו', ובמכנסיים אני בודקת היטב את ה rise - האם הוא high או low או סתם medium (אני קונה רק מכנסיים בגזרה גבוהה, בשל גזרתי הבעייתית, אבל זה לא מחייב אף אחת בעלת מותניים שאינם סניף קטן של אוטו דיפו מבחינת כמות הצמיגים שבהם).
אני גם נוהגת לעתים קרובות לצפות בוידאו שאסוס מציע. זו הזדמנות מצוינת להבין קצת יותר טוב איך הבד "זז".
אחרי שאני בודקת את כל אלה, אני מחליטה אם להכניס לרשימה או לא, בוחרת את המידה - או המידות, אם אני לא בטוחה, ואז אני מכניסה שתי מידות כדי לעקוב אחרי שתיהן - ולוחצת save for later. נדיר מאוד מאוד מאוד (!!!) שאקנה מיד. קנייה ספונטנית כזו תקרה רק אם מחיר הפריט מתאים לכיסי וכתוב לי מצד שמאל, בקטן, שילוב המילים הקטלני והמבעית low in stock. במקרה כזה, ואם הפריט באמת נחשק בעיניי - הוא ייקנה (ומכסימום - יוחזר).
אם יש פריט שמוצא חן בעיניי אבל לא קיים במידתי, אני מכניסה אותו לרשימה במידה אחרת - ופעם בכמה ימים בודקת אם כבר יש במידתי (לעתים קרובות מגיע עוד מלאי, או שמישהי מחזירה את הפריט במידתי, אישה טובה, קדושה ושלא מבינה כלום באופנה שכמותה. ככה קניתי כמה וכמה זוגות של מליסה בסיילים שווים.)
אז בחזרה להתחלה: כשאני נכנסת לאסוס, אני נכנסת מיד לבדוק את הרשימה שלי. אני עושה את זה כי לעתים קרובות המחירים של פריטים משתנים, עם או בלי הודעה מצד אסוס, וכי המלאים משתנים, כמובן. אם פריט שרציתי הוזל - אני שוקלת את קנייתו (ולעתים קרובות מחליטה שטרם הוזל מספיק ומחכה לקופון או להוזלה נוספת. או לשיחה מאראלה.) ואם משהו low in stock לפתע - זו הזדמנות טובה לבדוק אם אני באמת רוצה אותו. אם הדופק שלי מאיץ מהמחשבה ש"ייגמר לי", כנראה שזה הזמן לקנות. או שאני סוף סוף מקבלת את התקף הלב שאני בטוחה כל הזמן שאורב לי מעבר לפינה ואז באמת מגיע לי להתפנק בבגד חדש. אם אני אומרת לעצמי שניחא - הפריט נשאר בחנות.
אחרי שאני בודקת את הפריטים שלי, אני נוהגת להסתכל בפריטים החדשים, גם בחנות הרגילה וגם בסייל, ולהכניס לרשימה פריטים חדשים שנראים לי שווים בדיקה.
אחת לכמה ימים אני עוברת על הרשימה ו"מנקה" אותה - מסירה פריטים שכבר קניתי והגיעו (פריט שטרם הגיע נחשב מבחינתי כאילו טרם נקנה) ופריטים שהחלטתי שאני יכולה לחיות בלעדיהם. הרשימה שלי לרוב מכילה כמה עשרות פריטים, אבל אני משתדלת שהיא תהיה תמיד נשלטת מבחינת גודלה.
אני גם מנויה, כמובן, למיילינג ליסט, כך שאני מקבלת הודעה על הנחות חדשות, פריטים חדשים והכי חשוב - קופונים! אסוס לא נוהגים להציף את המייל, ושווה מאוד להרשם לעדכונים שלהם.
כפי שאתן רואות, מדובר בשיטה למיטיבי-קנות, זה דורש לא מעט סבלנות ויש בזה הרבה אלמנטים של הימור: לקנות עכשיו או לחכות ולהסתכן באובדן הפריט? אבל, כאמור, יש לשיטתי יתרונות רבים, ועכשיו אחרי שטרחתי והקלדתי את כולה, אני הולכת לשוטט קצת באסוס. אולי משהו התחדש בעשרים הדקות שהכתיבה הזו דרשה ממני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה