רשומות
לא חשבתי שאגיד זאת אי פעם, אבל אני מחבבת במידת מה את טרנד הסקיני ג'ינס שפוקד את ארצנו בשנים האחרונות.
לא חשבתי שאגיד זאת, כי פעם חשבתי שזה מחריד ולא מחמיא בשום צורה ולאף אחת.
לא חשבתי שאגיד זאת כי אני נוטה להיות מאוד עקבית בטעמי.
לא חשבתי שאגיד זאת כי זה דורש ממני לאכול בפומבי את כובעי המטאפורי.
ובכל זאת - אני מחבבת את הטרנד הזה. לא על כל אחת, לא בכל צורה, אבל בכמה הרכבים ספציפיים, ובגזרה הנכונה למבנה הגוף של הלובשת - יש בזה משהו.
הבעיה עם סקיני היא צללית הגוף שהוא יוצר: אצל כל בחורה שהאגן שלה רחב מרגליה (דהיינו, כל בחורה) הסקיני יוצרים משולש הפוך שאינו מחמיא בעליל, וגורם לאגן להיראות רחב מדי ולרגליים להזכיר קצת רגלי תרנגולת. עם זאת, בשנים שבהן הסקיני חוגג בארונותיהן של בנות ישראל, למדתי מאחרות כמה טריקים ללבישתו באופן הנכון שאותם אשמח לחלוק עכשיו במרץ.
1. גובה גזרתו של הסקיני חייב להיות שפוי. סקיני בגזרה נמוכה הוא אסון בהתהוות. טוב, כל ג'ינס בגזרה נמוכה מדי הוא אסון. מצד שני, אסור לו גם להיות גבוה מדי, כי אז הוא מדגיש עוד יותר את רוחבו של אגן הירכיים. גובהו של הסקיני האולטימטיבי הוא בין שתיים לשלוש אצבעות מתחת לפופיק. בצורה כזו, הוא חותך את האגן בערך באמצע, ומאזן קצת את הצללית שנוצרת.
2. אורכו של הסקיני צריך להיות כזה שקצה המכנסיים יגיע לכל הפחות לחלק העליון האחורי של הנעל (אפשר גם ס"מ או שניים יותר, אבל בשום אופן לא פחות) כאשר חלקו האחרון קצת מכווצ'ץ'. כלומר, צריך להיות מספיק בד בשביל 2-3 כיווצ'וצ'ים בקצה. אחרת - הסקיני קצר מדי והתוצאה היא שהמכנסיים פשוט נראים קטנים מדי עבור הלובשת.
3. צבעו של הסקיני הוא עניין לדיון נרחבים. אני אישית דוגלת בכהים או צבעי ביניים בלבד, ובשם אלוהים, אמרו די לטיי דיי. שנות השמונים, תודה לאלוהי האופנה, חלפו עברו, ויש טרנדים שמן הראוי לשכוח.
4. למי באמת אסור ללבוש את הסקיני. ובכן. אני לא שייכת לאסכולה הפוסט מודרנית שגורסת שלכל אחת מותר הכל. כלומר, ברור שמותר. פשוט לא מומלץ. לטעמי, הסקיני לא מתאים לבנות הבאות:
א. כאלה שיש להן רגליים עקומות (בצורת קשת). הסקיני רק ידגיש את זה.
ב. כאלה שבורכו באגן הים התיכון בצורה קיצונית. במקרה כזה, הסקיני מאוד לא יחמיא להן, לא משנה כמה הוא ימצא חן בעיניהן על אחרות.
ג. בנות נמוכות במיוחד (מטר חמישים וחמש ומטה). הסקיני קצת חותך את הרגליים, ויגרום להן להיראות יותר נמוכות.
5. מיותר לציין שהג'ינס צריך להיות חלק, חף מהדפסים, תפרים לא קשורים, מחצבים טבעיים כגון קריסטלים ושאר אבנים, וגרפיטי, כן?
ואי אפשר בלי כמה דוגמאות.
הנה מה לא לעשות. הצבע נוראי, המכנסיים קצרים מדי ואפילו על הדוגמנית הרזה-יימח-שמה זה לא נראה מי יודע מה וקצת גורם לתהות אם היא שמעה שיש מחסור בחמאה ובמה היא תשמש בעתיד כדי להשתחל לתוך המכנסיים האלו.
בקסטרו, לעומת זאת, מציעים את הסקיני הכהה והחינני הזה, שבהחלט יוצר צללית יותר מוצלחת (שימו לב לאורך ולכווצ'וצ'ים הקריטיים!) ובמחיר שווה לכל אגן.
ארוני מתהדר בזוג סקיני אחד, אפור וחינני, ממנגו. למרות חיבתי החדשה לטרנד, אני נוטה להאמין שאסתפק בזוג הזה, ואני לא בטוחה שאם בעוד שנתיים ישאלו אותי - לא אכחיש כל קשר. עד אז, הרשומה הזו תשאר כאן, עדות אילמת לכניעתי הרופסת לטרנדים.
לא חשבתי שאגיד זאת, כי פעם חשבתי שזה מחריד ולא מחמיא בשום צורה ולאף אחת.
לא חשבתי שאגיד זאת כי אני נוטה להיות מאוד עקבית בטעמי.
לא חשבתי שאגיד זאת כי זה דורש ממני לאכול בפומבי את כובעי המטאפורי.
ובכל זאת - אני מחבבת את הטרנד הזה. לא על כל אחת, לא בכל צורה, אבל בכמה הרכבים ספציפיים, ובגזרה הנכונה למבנה הגוף של הלובשת - יש בזה משהו.
הבעיה עם סקיני היא צללית הגוף שהוא יוצר: אצל כל בחורה שהאגן שלה רחב מרגליה (דהיינו, כל בחורה) הסקיני יוצרים משולש הפוך שאינו מחמיא בעליל, וגורם לאגן להיראות רחב מדי ולרגליים להזכיר קצת רגלי תרנגולת. עם זאת, בשנים שבהן הסקיני חוגג בארונותיהן של בנות ישראל, למדתי מאחרות כמה טריקים ללבישתו באופן הנכון שאותם אשמח לחלוק עכשיו במרץ.
1. גובה גזרתו של הסקיני חייב להיות שפוי. סקיני בגזרה נמוכה הוא אסון בהתהוות. טוב, כל ג'ינס בגזרה נמוכה מדי הוא אסון. מצד שני, אסור לו גם להיות גבוה מדי, כי אז הוא מדגיש עוד יותר את רוחבו של אגן הירכיים. גובהו של הסקיני האולטימטיבי הוא בין שתיים לשלוש אצבעות מתחת לפופיק. בצורה כזו, הוא חותך את האגן בערך באמצע, ומאזן קצת את הצללית שנוצרת.
2. אורכו של הסקיני צריך להיות כזה שקצה המכנסיים יגיע לכל הפחות לחלק העליון האחורי של הנעל (אפשר גם ס"מ או שניים יותר, אבל בשום אופן לא פחות) כאשר חלקו האחרון קצת מכווצ'ץ'. כלומר, צריך להיות מספיק בד בשביל 2-3 כיווצ'וצ'ים בקצה. אחרת - הסקיני קצר מדי והתוצאה היא שהמכנסיים פשוט נראים קטנים מדי עבור הלובשת.
3. צבעו של הסקיני הוא עניין לדיון נרחבים. אני אישית דוגלת בכהים או צבעי ביניים בלבד, ובשם אלוהים, אמרו די לטיי דיי. שנות השמונים, תודה לאלוהי האופנה, חלפו עברו, ויש טרנדים שמן הראוי לשכוח.
4. למי באמת אסור ללבוש את הסקיני. ובכן. אני לא שייכת לאסכולה הפוסט מודרנית שגורסת שלכל אחת מותר הכל. כלומר, ברור שמותר. פשוט לא מומלץ. לטעמי, הסקיני לא מתאים לבנות הבאות:
א. כאלה שיש להן רגליים עקומות (בצורת קשת). הסקיני רק ידגיש את זה.
ב. כאלה שבורכו באגן הים התיכון בצורה קיצונית. במקרה כזה, הסקיני מאוד לא יחמיא להן, לא משנה כמה הוא ימצא חן בעיניהן על אחרות.
ג. בנות נמוכות במיוחד (מטר חמישים וחמש ומטה). הסקיני קצת חותך את הרגליים, ויגרום להן להיראות יותר נמוכות.
5. מיותר לציין שהג'ינס צריך להיות חלק, חף מהדפסים, תפרים לא קשורים, מחצבים טבעיים כגון קריסטלים ושאר אבנים, וגרפיטי, כן?
ואי אפשר בלי כמה דוגמאות.
הנה מה לא לעשות. הצבע נוראי, המכנסיים קצרים מדי ואפילו על הדוגמנית הרזה-יימח-שמה זה לא נראה מי יודע מה וקצת גורם לתהות אם היא שמעה שיש מחסור בחמאה ובמה היא תשמש בעתיד כדי להשתחל לתוך המכנסיים האלו.
בקסטרו, לעומת זאת, מציעים את הסקיני הכהה והחינני הזה, שבהחלט יוצר צללית יותר מוצלחת (שימו לב לאורך ולכווצ'וצ'ים הקריטיים!) ובמחיר שווה לכל אגן.
ארוני מתהדר בזוג סקיני אחד, אפור וחינני, ממנגו. למרות חיבתי החדשה לטרנד, אני נוטה להאמין שאסתפק בזוג הזה, ואני לא בטוחה שאם בעוד שנתיים ישאלו אותי - לא אכחיש כל קשר. עד אז, הרשומה הזו תשאר כאן, עדות אילמת לכניעתי הרופסת לטרנדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה