יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

פרחים לגברת האריס

אני אלרגית לפרחים. ממש ממש אלרגית. כל מה שיש לו גבעול ועלי כותרת גורם לי מיד להתחיל להתעטש ולהתגרד. כך שאפשר היה לצפות שאשנא את טרנד הפרחים שצץ לו בסוף החורף שעבר וממשיך ללוות אותנו במרץ גם עכשיו. אבל, למרבה ההפתעה, אני מגלה חיבה מסויגת לכל הצמחייה הזו שצצה על הבגדים, האביזרים והנעליים, וחמושה בפניסטיל ובלורטידין, יצאתי לגלות אם יש שם בחוץ פריטים פרחוניים שאפשר ללבוש בלי להראות כמו משתלה עירונית.
שמחתי לגלות באתר של קסטרו קרדיגן פרחוני מהמם. שמחתי קצת פחות לגלות שקסטרו ייצרו בקושי עשרה קרדיגנים כאלה, ושהמוכרות ברשת קנו את כולם. אני יודעת את זה, כי כל פעם שראיתי מישהי לובשת את הקרדיגן המדובר והתעניינתי את מי שיחדה כדי לשים ידיה על השושנים הנחשקות, היא אמרה שהיא עובדת ברשת. וכדי להוסיף עלבון לפגיעה, קסטרו השאירו את הקרדיגן באתר, לעיני כל, למען יראו וירצו ולא יקבלו. אין מה להגיד - החיים הם לא גן של שושנים עבור לקוחות קסטרו.
אבל, כפי שלימדה אותנו מארי אנטואנט, אם אין קסטרו - נקנה בזארה. למרבה הצער, המעצבים של זארה כנראה רחרחו פרח אחד יותר מדי, והנפיקו קו שלם של שמלות פרחוניות קצרות וגם ארוכות, שמזכירות לי באופן חשוד את "בית קטן בערבה". ואמנם בילדותי קראתי במרץ ובהערצה את כל הספרים ואף צפיתי בסדרה, אבל אין ספק שלורה ומרי לא היו, כנראה, אייקוני אופנה אפילו בתקופתן. ובעוד שמרי הייתה עיוורת ולורה גדלה במערב התיכון, אין לי מושג מה התירוץ של המעצבים של זארה.  יש להם גם גרסה משלהם לקרדיגן השושנים מהסעיף הקודם, אבל שילוב הצבעים חינני הרבה פחות.
לכל שבת יש מוצאי שבת, ולכל רשת יש לאחרונה רשת בת. ודווקא פול אנד בר, רשת הבת של זארה, הפליאה לעשות בסידור הפרחים שלה ומציעה מגוון חינני במיוחד של תיקים פרחוניים, תכשיטים פרחוניים וחשוב לא פחות - נעליים פרחוניות. למרבה הצער, הם לא מציעים אתר ידידותי במיוחד אלא מפלצת פלאש אימתנית שלא מאפשר לקשר ישירות לפריט ספציפי. וכיוון שעוד לא פענחתי את חוקי זכויות היוצרים בתחום האופנה - תצטרכו לכתת מקלדתכם לבד. שוות בדיקה במיוחד נעלי האוקספורד הפרחוניות, שאם הייתי מחבבת נעלי אוקספורד, סביר להניח שהיו נכנסות מיד לרשימת המשאלות שלי.
רשת מגנוליה מציעה תכשיטים פרחוניים חינניים במיוחד, שמהם אני חושקת במיוחד בשרשרת הפנינים והפרח הזו. אז בפעם הבאה שאתם רוצים להביא לי פרחים - אני מעדיפה שזה יהיה בקופסת תכשיטים.

הטרנד הפרחוני דורש מהמתלבשת זהירות יתרה: אף אחת לא רוצה להראות כמו הספות של סבתא שלה. אפילו לא הספות. לכן הקפידו על כללי הזהירות הבאים:
1. השתדלו לא ללבוש יותר מפריט פרחוני אחד בכל זמן נתון. זה כולל גם אביזרים. אתן רוצות להיראות אביביות, אבל אתן לא משתלה עירונית.
2. אפשר ואף רצוי לשלב את הפריט הפרחוני עם פריטים עם הדפסים שונים. רק תקפידו לבחור בקשת גוונים הגיונית, אחרת תראו כמו הזיה פסיכודלית.
3. להדפסי פרחים יש נטייה בלתי נשלטת להראות זקנים. השתדלו לבחור בפריטים שהגזרה והצבעים שלהם יגרמו לכן להראות צעירות וטובות לב, ולא כאילו זה עתה שדדתן את בית האבות הסמוך. הדפסי פרחים בגוונים דהויים או על בדים עם מרקם שמזכיר קורדרוי הם בדיוק הדרך הנכונה לגמור במחלקה הגריאטרית, והגרוע מכולם הוא הדפס השושנים האדומות על הרקע הלבן. אלא אם שמכן זושיה ואתן אוהבות את התה שלכן פושר ובחושך - המנעו מהטעות הזו בכל מחיר.

ובאשר אליי: לעת עתה, ארוני נותר נטול פרחים, אבל חצר הבניין שלי דווקא לא,מה שגורם לי לפרוח במרץ ולהזדקק נואשות למשאפיי. אבל למרות הכל - אני נותרת בעמדתי וממשיכה לחבב את הטרנד הנוכחי למרות, ואולי בגלל, שמערכת החיסון שלי חווה אותו כאויב מושבע.
ועד שאצליח ללמוד להשתיל קליפים מיו טיוב - הנה צ'ופר קטן שדורש מכם הקלקה.


אין תגובות:

פרסום תגובה