יום רביעי, 20 ביולי 2016

עד העונג הבא (והודעה חשובה)

יש כמה דברים שמהם צריך אדם רק אחד.
זו עובדה שגורמת לי המון צער, כאב לב ויגון: ארנק? צריכה רק אחד. טבעת נישואים? צריכה רק אחת. שמלה לאירועים? צריכה רק אחת. כל כך הרבה אפשרויות, ורק אחת מהן יכולה להיות שלי בזמן נתון. אבל מה שלא יכול להיות שלי - יכול להיות שלכן. אלה חדשות טובות, באופן גלובלי.
הנה הפריטים שאני לא קונה, אבל לו הייתי קונה - הייתי קונה. או משהו כזה.

הארנק הבא שלי:
הוא שחור ולבן, הוא שיקי ויש לו פונפון חמוד על הזנב. המדובר, למעשה, בחיית מחמד!


הביקיני הבא שלי:
אני לא מחזיקה לרוב יותר מביקיני אחד לעונה, אבל רצה הגורל ולרוב אני קונה אחד חדש מדי עונה, כי הריונותיי מתוזמנים באופן שלא מאפשר יותר מדי מיחזור (יו סי ווט איי דיד דר?) בשל מידות שונות בהריון/הנקה. אז יום אחד, בחלומותי הפרועים שבהם אני שטוחת חזה ונערית, אני אקנה את הביקיני הזה. בחלום הזה, אגב, אין לי רק ביקיני אחד. כי יש לי חזה קטן וגזרה מושלמת ואני מחליפה בגד ים כל שעתיים. בחלום הזה אני גם אוהבת ללכת לים ואני לא חוטפת כוויות בדרגה שלישית בתוך ארבעים שניות בצל. רק אומרת.






התיק הבא שלי:
כשאני צריכה לתאר את גבר חלומותי, אני תמיד מתחילה בחוש הומור. ככה זה גם עם תיקים. אין דבר משמח יותר בעולם מתיק שכל פעם שאת מסתכלת עליו - את מחייכת.



כפכפי הנוחות הבאים שלי:
אפילו שכולנו שיקיות, מסתובבות עם עקבים ביום יום, עושות פן אחת לשעתיים, לובשות רק פיג'מות מעוצבות ולא חלילה חולצת סיום קורס מהצבא שראתה ימים יותר יפים לפני כארבע עשרה שנים (וגם אז היא הייתה אחת המכוערות, בינינו) וחונטות עצמנו במחטב בשביל ללכת לסופר - טרם הכרתי מישהי שלא זקוקה לזוג כפכפים מנחם וכייפי שתוכל לצאת איתו מדי פעם מהבית שמחה וטובת לב ומרוחה בכתמי פליטה ובבננה שהילד לא אהב בבוקר אז הוא דחף לה לכיס המכנסיים כשלא שמה לב, ובעוד היא מספרת לעצמה שהיא הכי יפה כשנוח לה - פוגשת איזה אקס. בקיצור - גם כפכפי הנוחות צריכים להיות משמחים. נוחים זה למען בריאות הגב, יפים זה למען הבריאות הנפשית.

ז'קט הג'ינס הבא שלי:
אין מלתחה מושלמת בלי ז'קט ג'ינס אחד, ואם אחד - שיהיה מיוחד. הפרסומאי שקבע שרד בול נותן לך כנפיים פשוט לא הכיר את הז'קט הזה. מחד הוא קלאסי, מאידך הוא מכונף. אבל בקטע טוב.




ולהודעה הבאה שלי: 
בהזדמנות חגיגית זו, אני שמחה לבשר שהתקדמתי טכנולוגית עד מאוד וכעת יש לבגד כפת גם עמוד בפייסבוק. מוזמנים ללייקק ולעקוב אחרי הגיגיי הקצרים ולבושי היומי, וכן מגוון זוועות מוזרות שאני מוצאת באסוס ומרגישה צורך לחלוק עם העולם. וכעת כשהגעתי סוף סוף למאה ה 21, אלך לנסות להפעיל את מצלמת הפולרואיד החדשה שלי. ההיסטוריה, רבותי, חוזרת.

אין תגובות:

פרסום תגובה