פייר-אוגוסט בשיא ינואר.

שימו לב, זוהי אינה רשומה. אני חוזרת: זוהי אינה רשומה.

זו רק אני אחרי שנכנסתי לאתר של רנואר לראשונה אחרי חודשים (יתכן ששנים) וגיליתי שאני רוצה את כל מה שיש בו. לי ולרנואר יש היסטוריה ארוכה מאז שהייתי כבת ארבע עשרה, אז נפתחה להם חנות קטנה ברחוב סוקולוב ליד ביתי ואני ניסיתי לעבור לגור בה. לא זורקים בקלות מערכת יחסים שכזו ולכן אני ממשיכה להתעדכן מדי פעם במצב שם. והעונה המצב מצוין.
אז ריכזתי למענכן את הבחירות המובחרות ביותר שלי כדי שתקנו ותהנו בזמן שאני אשב כאן בחושך (טוב, תחת הניאונים) בקור (טוב, עם תנור סלילים) ואעבוד בפרך (טוב, אני מתה על העבודה שלי. תשתקו.)

1. טוניקת משי.

מבזק חדשות: הדברים השקופים האלה הולכים לככב בקיץ, והטוניקה הזו היא ספסימן מובחר במיוחד: האורך שלה מושלם, השרוולים נהדרים והגזרה  המשוחררת תחמיא לכולן. זו טוניקה מהזן החזק ששורד אבולוציה, הברירה הטבעית של הבגדים השקופים. כמו כן היא לא יקרה בכלל ואני חושקת בה עד מאוד. 

2. חולצת גולף מפוספסת.
היא גם טרנדית וגם אלמותית וגם יש לה צווארון גולף רחב ומפנק, לא מהסוג החונק שגורם לבחורה המסכנה שלובשת אותו להרגיש שהיא מסתובבת כל היום עם תינוק שמן שתלוי לה על הצוואר מאחור (כלומר, בהנחה שהיא לא אני. כי אני באמת מסתובבת ככה רוב היום).

3. שמלת גולף מקטיפה.
שמלות הקטיפה, בדגש על גולף, מככבות השנה. הבעיה העיקרית שלי איתן היא שטרם מצאתי אחת שאני לא מרגישה בה כאילו - הרחיקו בבקשה ילדים ושתיה חמה מהמסך - אני חנוטה היטב בתוך קונדום.
אז הנה. נראה לי שמצאתי.

4. חולצת משבצות.
לא, זה אינו אישור בכתב לבעלי לשלוף מהבוידעם שאין לנו את חולצות הפלנל משנות התשעים שהוא חושב שעדיין יש לו.
החולצה הספציפית הזו מקבלת אישור בשל הדפס שמלת הדורותי שלה והעובדה שהיא עושה לי חשק ללכת לישון בה. או סתם ללכת לישון. שזה בעצם לא קשור אליה.

5. מגפוני קטיפה.
כן, זה טרנד והחורף תכף נגמר וזה לא כזה זול. אבל אלה מגפונים והם מקטיפה, ואני מתקשה לסרב. הדבר היחיד שמפריד בינינו הם שמונה סנטימטרים.
לא כאלה, בעלות ראש מלוכלך.
שמונה סנטימטרים של עקב.

ובאווירה תכלכלה וקטיפתית זו, אשאיר אתכן לבהות במסך. יום נעים!