שופו, הביטו וראו!

נתחיל בחדשות איומות, נוראות, מצערות ושוברות לב: השנה לא אלך לשופוני.

כמובן, זה מצער, מחריד וקורע לב בעיקר בשביל המוכרים בשופוני. שאר האוכלוסיה יכולה להמשיך בחייה בנחת. בעיקר בעלי.
מי שכן ילך לשופוני ימצא שם - למרות העדרי - שפע דברים יפים, נעימים ומרונני נפש להביט בהם.
לו הייתי (רוטשילד) הולכת לשופוני, הנה מה שהייתי מודדת, עונדת, אוחזת ורוצה. ממש ממש רוצה:

1. מגפי שלושה אבזמים, אדי כלאב. 990 ש"ח בשופוני.
במחירים שמגרדים את האלף מלמעלה, למטה ומאחורי האוזניים, אני מוכנה לרכוש רק פריטים קלאסיים לחלוטין. כאלה שגם בעוד חמש שנים ארצה להשתמש בהם. ואם יש להם מאחוריהם אמא ואבא שמייצרים פריטים איכותיים ונותנים עבורם שירות טוב ואני יכולה להיות בטוחה שגם בעוד חמש שנים אוכל להשתמש בהם - הרי שאני מוכנה לשקול את הנושא בכובד ראש ובכובד ארנק. והמגפיים האלה עונים על כל דרישותיי ולמעלה מכך.

2. נעלי עקב של קאלה, 350 ש"ח לפני הנחה (20%).

אני לא נועלת נעלי עקב, אני לא צריכה נעלי עקב ואני לא מתלהבת בד"כ מנעלי עקב.
אבל את כל הסעיפים האלה אני שוכחת נוכח השלמות העקבית הזו.

רק חבל שאין גם בשטוח.

3. מגפי האנטר מטאליים.

אלוהי הנעליים עדי שאם יש משהו שאני לא צריכה זה עוד זוג מגפיים. ובטח שלא מגפי גשם. ועל אחת כמה וכמה לא מגפי גשם שאראה בהם כמו רובוקופ. אבל אותו אלוהי נעליים גם עדי שלהיות רובוקופ מעולם לא הייתה אופציה מושכת יותר. שמישהו יביא לי משאבת שמן.

4. נעלי סירה של מיכל מילר.

אפילו עם מחלת ים כמו שלי, שגורמת סבל רב גם ביבשה, אני מוכנה לשוט עם הנעליים המושלמות האלה.

5. מגפונים לבנים של אברמיי.

השנה אני במצב רוח למגפונים לבנים. באורח פלאי, אני נתקלת בהם המון. הייתי רוצה לטעון שזה כי המעצבים קראו את מחשבותיי והבינו שאני אלילת סטייל ושעליהם לייצר עבורי מגפונים לבנים, אבל נדמה לי שיש הגדרה ב DSM למצב בו אטען כזה דבר - והיא לא מאוד מחמיאה. אז רק אגיד שאני סובלת כנראה מהמחלה הקלאסית הידועה "אפקט מסיבת הקוקטייל". פשוט במסיבה שלי, כולן נועלות מגפונים לבנים.

6. מגפיים בשני צבעים (ובאלכסון!). נורמן אנד בלה. 1060 ש"ח ביריד.

השנה, מגפיים בשני צבעים הם כוכבי המגרש. הבעיה היא שמדובר בטרנד, וקשה לי מאוד לשלוף את הארנק אצל מעצבים בשביל טרנד (תיאמר האמת - גם בחנויות זולות אני לא שולפת אותו בקלות בשביל טרנד. הצטרפו אליי לקבוצת הפייסבוק החדשה שאני יוזמת: קונות עילאיות ומתנשאות. ועניות). אבל יש לי תחושה שהמגפיים האלה, שעושים טייק מעניין על הטרנד, עדיין יראו לי כמו שוס גם השנה הבאה, ובזו שאחריה. אני מאתגרת את קוראותיי במידה 39 (גם 40 הולך) לנסות, ואם זה לא מצליח - דברו איתי בתחילת העונה הבאה. אני לא בוחלת בירושות.

7. תיק עם צווארון, Twelve Inch Bags.
890 ש"ח לפני הנחה.
אני והתיק הזה מנהלים רומן מתוקשר (הוא מתוקשר כי למרות מעלותיו הרבות התיק לא יודע לדבר, ואני נאלצת להעביר את מסרי האהבה האינטמיים שלי דרך יוצריו. זה קצת מביך, אבל מה לא עושים בשביל האהבה?) אין מילים בפי לתאר את גודל השלמות: שילוב הצבעים, הטקסטורה, הצווארון. אני רוצה שהתיק הזה יינשא לי ויילד לי ארנקים קטנים.

אז לכל ההולכות לשופוני, לכל המוכרים בשופוני, ולכל מי שכמוני, משתפן - הנאה רבה, קנייה מוצלחת ופשיטת רגל מעודנת ושיקית ככל האפשר!