יום שני, 16 בספטמבר 2013

מוטל בספק

אני חובבת קונצנזוסים. בתור פליזרית מבטן ומלידה, אני אוהבת כשכולם מסכימים, מרוצים ומאושרים.
ולבושים היטב.
אבל זה כבר דיון נפרד.

עם זאת, קורה שאני נתקלת בפריט, מתאהבת בו עד מעל לראשי, ואז מגלה שחצי מאנשי העולם שונאים אותו. ואז מתחיל דיון פנימי שלם: האם אני מסוגלת ללבוש משהו שחלק מהאנשים חושבים שהוא מכוער? למה אכפת לי? למה כל כך אכפת לי? למה כל כך כל כך אכפת לי? שבסופו אני בד"כ מגיעה למסקנה העגומה שמאוד מאוד אכפת לי.
אבל אני לובשת את הפריט בכל מקרה.
ולפעמים - כל השאר משנים את דעתם.

הנה מדגם של פריטים שנויים במחלוקת שביקרו בארוני, חלק לזמן ארוך יותר וחלק לזמן קצר להחריד.

אלה שנשארו:

1. ג'ינס אסיד ווש מאסוס.
הג'ינס הזה עורר הרבה תגובות. בקבוצה שאני כותבת בה הדעות היו חלוקות: הגזרה שלו מעולה ללא עוררין, אמרו שם. והוא גם נוח להחריד, אני מוסיפה. אבל לגבי הצבע הייתה אי הסכמה גורפת. במקום עבודתי הייתה התלהבות ללא עוררין. ובעלי לא אמר כלום. שזה סימן טוב.
בדרך כלל.



2. שמלה שחורה לבנה מאסוס.
בפעם הראשונה שהעליתי תמונה של השמלה הזו לפייסבוק התגובות היו פושרות עד בלתי נלהבות. ונכון - בלי חגורה היא באמת לא מושלמת. אבל לדעתי רואים מיד את הפוטנציאל.
במציאות היא מושלמת: הדוקה במידה הנכונה בחלק העליון, מבריקה במידה הנכונה ליום יום, ארוכה במידה הנכונה כדי לשדר שיק בלתי מתאמץ וגיאומטרית כל כך שאפשר כמעט לחשוב שאני אחת שעשתה יותר משלוש יחידות במתמטיקה.





3. שמלה של טל בק.
השמלה הזו מכונה "השמלה הבלתי פוטוגנית" שלי. כמו הבעלים שלה, היא לא מגיבה טוב למצלמות. הצבעים שלה לא עוברים טוב (הידעתם? אני ממש לא ג'ינג'ית, כל עוד לא מכוונים אליי מצלמה) היא קצת רחבה יותר בצילום (גם אני! גם אני! אמרה לעצמה בשכנוע!) והחן שלה פשוט לא עובר מסך (.).
כשקניתי אותה קצת חששתי מהיכולת שלי להתאים לה נעליים, אבל כפי שהתמונות מוכיחות - ארבעה זוגות אינם טועים.





4. שמלה עם קטע מאסוס.
הקטע עם השמלה הזו הוא הגב. וזו גם הבעיה. אני לא מרגישה בנוח ללכת ככה לעבודה. אבל לאחר התחבטויות והתאמות (דהיינו, אחרי שניסיתי אותה עם גופיה מתחת) הוחלט שהיא נשארת, ומאז היא נלבשה בהצלחה מרובה. אף גב לא נפגע במהלך לבישת שמלה זו, מלבד שלי, קצת, כשניסיתי לכפתר אותה לבד.


ואלה שחזרו לחנות:1. ג'ינס בהיר בהיר מזארה. הקהל התנגד בלהט. בדיעבד אני קצת מתחרטת שלא עמדתי על שלי, או יותר נכון, לבשתי את שלי.






2. שמלה צבאית מאסוס.
אני זוכרת אותה כאילו זה היה אתמול: צבאית, בצבע מושלם, מבד נעים. ועושה מהחזה שלי פיתה על לבנים. אולי הייתי צריכה להתעקש גם עליה. זה לא כזה סיפור להסתובב עם בלון חמצן.


אני תמיד משתדלת ללמוד מטעויות, אבל טעויות העבר מלמדות אותי בעיקר שעוד אעשה טעויות אופנה רבות, אנשים רבים עוד ישנאו את בגדיי ויש סיכוי שבימים מסוימים גם אני אשנא אותם. לפיכך, אני מתרגלת מדיטציה וזן. סתם. אני עושה הרבה שופינג כדי להתרגל לטעות ולהשאר בחיים. זכרו: רק מי שלא עושה - לא טועה.

2 comments: