יום שני, 10 בספטמבר 2018

מה אברך


אני לא מאמינה גדולה בהבטחות וברכות לשנה חדשה. אם זוכרים שהשנה החדשה מתחילה בדיוק דקה אחרי שנגמרת הישנה, שישים שניות בדיוק בשביל לבצע שינוי מהותי, עמוק ומהפכני וכל החרא הניו אייג'י הזה - אני חושבת שהפסימיות שלי הופכת מיד להגיון צרוף. 
ובכל זאת אני משתדלת השנה להבטיח לעצמי כמה דברים, והם מלווים כמובן בקניות למרות שההבטחה הראשונה שלי לעצמי לשנה זו היא לקנות פחות. הרבה פחות. 
(אל תירקו קולה על המקלדת. אמרתי הבטחה, לא התחייבות משפטית!) 
בכל מקרה, אני מתכוונת לנסות לדייק הרבה יותר, לקנות רק דברים משמחים והכרחיים ולנסות לנצל יותר טוב את ארוני המתפקע. במסגרת זה, בכוונתי: 

1. ללבוש יותר שחור.
שחור מחמיא לי. שחור מחמיא לכולן. שחור זה צבע שמח!





2. ללבוש הרבה יותר חלודה. זה צבע נפלא, בוגר ומחמיא להפליא לברונטיות פלוס משדר בדיוק את הדבר שאני רוצה לשדר על אודות עצמי: החלדתי עם השנים, עזבו אותי בשקט.



3. לנעול רק נעליים מדויקות לגמרי. בוגרות, בלי יותר מדי עקבים כי אני חלודה בעיקר בעמוד השדרה (כלומר, עם פריצת דיסק שטנית) ושמתאימות לכל מה שיש לי. נצנצים זה בונוס רציני, כמובן.



4. ללבוש חולצות ושמלות עם צווארון גבוה ולהעמיד פנים שאינני מרגישה שטוב מותי מחיי בזמן שחגורת החנק האלגנטית  והמחמיאה הזו כרוכה סביבי. זה כל כך יפה!




5. להמשיך לתחזק עד תום את אובססיית הפנינים שלי. אמרתי אובססיה? התכוונתי לתשוקה.



6. ללבוש בגדים שמשמחים אותי, במובן העמוק של המילה. עם ערך נוסטלגי, עם סנטימנטים וחשוב מכל: עם חוש הומור. 




7. לכתוב יותר בבלוג. נשבעת.
כאילו, מבטיחה.
.
אשתדל. ממש אשתדל.

שנה טובה!


תגובה 1:

  1. תמיד ללבוש בגדים שמשמחים אותך :)
    לגבי לנצל יותר טוב את הפריטים בארון - תמיד שווה לעבור על הדברים, להעיף מה שלא בשימוש ולמצוא דברים שבכלל שכחת שקיימים.

    השבמחק