יום שלישי, 9 בפברואר 2016

ואת אמא שלך גם כן

אני לא מתאימה לפרופיל הקלאסי של חובבות טי שירט. אין לי מבנה נערי גבעולי ודקיק, אין לי שיק אורבני בועט ובעיקר אין לי את הגישה המתאימה.
ובכל זאת כשנתקלתי בחולצות של Don't tell mama ידעתי שהן נועדו בשבילי. אני אוהבת את הבדים הדקיקים, את העובדה שהן מיוצרות בארץ, את העיצוב המוקפד, את זה שלא נתקלים בהן ברחוב יותר מדי, ואת ההומור. אני אולי לא צעירה מגניבה ופוחזת, אבל אני מזהה פאנצ'ליין טוב כשאני רואה אותו, כלומר, לובשת אותו. ואני ממש נהנית ללבוש אותו. אני גם מעריכה במיוחד את הקריצה של חלק מהחולצות לשנות התשעים, שמצליחה לגרום להן להיראות מגניבות מבלי לגרום לי להרגיש זקנה להחריד, או לפחות לא יותר זקנה להחריד מהרגיל.

לקראת ולנטיינ'ס דיי, שאין לי ולא היה לי וגם לא יהיה לי שום סנטימנט כלפיו, החולצות בסייל ומחירן נוח למדי. להנחות דווקא יש לי סנטימנט רציני, אז החלטתי לחלוק את המידע אתכן בתקווה שתדעו לבד מה צריך לעשות.

המלצה שלי: תתחילו עם טעויות. משם אפשר רק לעלות. 




2 תגובות:

  1. בזכותך הזמנתי אתמול מתנה ליום ההולדת של הילדה. הגיע היום. אז אני מוסיפה: גם מגניבות, גם אחלה שירות שבעולם.
    תודה, מותק.

    (לשאלתך, את זאת: https://www.donttellmama-studio.com/product/devilishes/)

    השבמחק
    תשובות
    1. יאאאאאאאאאא איזה כייף לשמוע! עשית לי את היום!

      מחק