יום שישי, 21 באוגוסט 2015

Smells like teen spirit

לנעורים שלי היה ריח של צ'רלי. לפעמים הצהוב ולפעמים הלבן.
היה להם ריח של לילות קיץ, שאז היו חמים באופן נסבל במפתיע. ריח של אהבה ראשונה. ריח של תנועת נוער. ריח של מדורות. ריח של אכסניות נוער זולות.
הנעורים שלי לבשו מכנסי 3/4 רחבים, ג'ינס עם קרעים, קורדרוי מתרחבים, טי שירטים גזורים, חולצות משובצות שהעלמתי באלגנטיות מהארון של אבא שלי ולא כיבסתי יותר לעולם, ושמלות עם כתפיות דקיקות משוק הפשפשים. הם נעלו אול סטאר ודוק מרטנס גם בקיץ, כי זה היה, כאמור, נסבל.
הנעורים שלי אהבו את גאנס אנד רוזס, את גידי גוב, את הקרנבריז ואת בריאן אדאמס - כי גם להם מותר לטפח איזה גילטי פלז'ר קטן. הם צפו באדיקות דתית ב"חברים" ו"אי אר", ידעו בעל פה את "ריקוד מושחת" (על מי אני עובדת, עד היום אני יודעת: נובאדי פוטס בייבי אין דה קורנר), והם חשבו שהעולם תמיד ישאר בשנות התשעים.
הוא לא.
אבל הנעורים שלי חזרו. הם בכל פינה, בכל אתר קניות ובכל חלון ראווה. אני כבר מזמן לא שם, אבל הם מפתים אותי כל הזמן לשוב אליהם לרגע אופנתי קצר. הם חזרו בגרסה בוגרת, מפוכחת וכה אופנתית שאני ממש מתקשה להגיד להם לא, אפילו ברגעים שבהם אני נזכרת כמה בעצם שנאתי אותם, כמו שרק נעורים יודעים לשנוא.

1. אול סטאר משובצות.
מוטב שתי ציפורים אופנתיות על הרגליים מאחת שנשארת בחנות.



2. שמלה סרוגה.
אם תהיה לכן תקרית קלי/ברנדה - אתן יודעות מה לעשות.


3. מכנסי קשירה משובצים.
הכתמים כבר כלולים במחיר.



4. ג'ינס אסיד ווש.
יגרום אפילו לזקנות כמוני, שהאקונומיקה היחידה שהן פוגשות היא כשהן מנקות את השירותים אחרי הילדים, להרגיש שוב פוחזות.


5. שרשרת "פיס".
כי בשנות התשעים עוד היה מותר לדבר כאן על שלום.



6. ג'ינס מתרחב.
אמור לי אם קראת לזה פדלפון, מתרחב, bell bottom, מכנסי ציפי או סן טרופה - ואספר לך איפה גרת בשנות התשעים.



7. שמלת מקסי משובצת.
החולצה של אבא: גרסת הילדה הגדולה. אני ממליצה לכבס. תסמכו עליי בקטע הזה.




8. קדס רקומות בלבן וזהב.
סופרגה מי?


9. פאוץ'.
אי אפשר לדבר על הניינטיז בלי להזכיר את התיק האווילי ביותר שהאנושות בראה אין פעם. זו בפירוש אינה המלצה לרכוש פאוץ'. אבל אם אתן ממש ממש ממש חייבות - אז את זה. ובבקשה, שקלו ללכת איתו על הכתף. שלכן, משטרת האופנה.



וכעת, שנת 2015 קוראת לי. יש לה פסקול שונה לגמרי מזה של שנות התשעים, והוא כולל שלושה ילדים שעסוקים בלהוציא זה את עיני זו במרץ, שירי ילדים מעצבנים וצרחות "אמממממממממממממממא". היא כוללת משימות כמו כביסה, בישול ועבודה של גדולים. היא מציעה פריטים אופנתיים כמו חולצות מוכתמות בשוקולד למריחה וטטרה לזריקה נונשלנטית על הכתף.
והיא מריחה כמו תינוק טרי. מה שהופך אותה להכי נהדרת שאפשר.

2 תגובות:

  1. ומה זה אומר עלי אם שמרתי את שמלת המקסי (בהדפס חמניות ענק) שהייתה לי בתיכון?

    ושאלת הדיוטית: מכנסי פדלפון/מתרחבים הם לא מכנסיים בגזרת בוט-קט או פלייר?

    השבמחק
    תשובות
    1. שאת ממש חכמה?
      האמת שאני לא שומרת בגדים פשוט כי לרוב גם כשהאופנה חוזרת - היא חוזרת עם טייק אחר. גזרות שונות, בדים שונים, הדפסים קצת אחרים. אלה ניואנסים דקים אבל משמעותיים למדי. ובן זוגי היה אומר: את סתם מצדיקה בפני עצמך את הבזבזנות :-P
      וכן - פלייר זה פדלפון. בוט קאט זו התרחבות קלה (בגודל להכיל מגפיים).

      מחק