אין כמו בבית

אם לסכם את אירועי החודשים הקודמים בקצרה מאוד:
אושפזתי לתקופה ממושכת למדי (כחודש)
יולדתי (מה שקוראים בשפה הרפואית "הפעלה", דהיינו, השראת לידה. הרגשתי כמו חללית לפני שיגור).
נשארתי מאושפזת, כי לחץ הדם הגבוה שלי זינק עוד.
שוחררתי אחרי הפעלת לחץ מתון על הרופאים.
גיליתי שזה לא היה רעיון טוב. מסתבר שלחצי דם מסוגלים לגמרי להגיע לקידומות שאינן "1". לא הייתי חייבת לגלות את זה.
החלמתי (בעזרת הרבה כדורים. כדורים זה טוב ליהודים!)
וכעת אני מתאוששת לי ונהנית שוב ממקומי הטבעי בביתי, כשאני חמושה בפרי בטני החדש והכה בלונדיני שאנחנו חושדים שהגיע בכלל מאיקאה.
ואגב איקאה:
המרחק מהבית עשה לי כמה דברים.
קודם כל טראומה.
ואז גם פרספקטיבה. עיצובית, הכוונה. לפיכך, שובי התחלתי לעצב את חלל מגוריי במרץ ובהנאה ובאמת הגענו יחדיו להישגים נאים מאוד אני והוא. אבל חלל מגוריי מוגבל, מה שאי אפשר להגיד על הדברים היפים בעולם, או על האמביציה שלי למצוא את כולם ועל התיאבון שלי לרכוש אותם.
אז הנה אני מרכזת כמה מהם כאן להנאתכן, לתשומת לבכן ובעיקר לבזבוזיכן.


1. מפת עולם רקומה
תכל'ס בימים אלה אני בעניין של כל דבר רקום. אז אם כל דבר, למה לא כל הדברים בעולם?!?

2. מדפי עץ בצורת אותיות:
כי הווו כמה שזה מקסים. אני כבר מדמיינת את ספרי הילדים שלי מסודרים לפי האותיות הראשונות של שמותיהם. רק חבל שלילדים שלי יש כל כך הרבה ספרים שגם לו היו שמותיהם אבינועם, שלומציון ומלכיצדק לא היו להם מספיק אותיות בשביל להכיל אפילו רבע.

3. קוביות בטון:
טייק מעניין על קוביות העץ החמודות של הילדות, שמוביל לעוד טייק מעניין על חוויות ילדות: גבס, אם זה נופל לך על הרגל. חינני. אבל לא בשביל בית שגרים בו ילדים.

4. מדבקות קאפקייקס של מדבקולה:
לא, זה אין לתאר.

5. הדפס עץ של פייפר בלה:
פיתחתי חיבה עזה לראשי איילים, למרות סלידתי הברורה מציד. האייל הדו מימדי הזה גם זהוב וגם חמוד וגם בעל גישה חיובית לחיים, ואף אייל לא נפגע במהלך יצירתו, וזה.

6. סולם במבוק דקורטיבי:
הדבר היחיד שעומד ביני לבין הסולם הזה הוא בעלי.
סתם, האמת שמה שעומד בינינו זה שהחנות לא מוכנה לשלוח אותו עם שליח אלא רק באיסוף עצמי, ואני חמושה ביונק וגם לא נכנסת לתל אביב בשש השנים הבאות. אפילו לא בשביל סולם.

7. כרית לבד מאושרת:
לבד זה אושר!!!

8. בובה של פרידה קאלו:
אף בית אינו שלם בלעדיה. אני יודעת בדיוק איפה אניח אותה.

9. שטיח מפת עולם:
בקרוב אסדר מחדש את חדרי הילדים כדי להכיל את כל צאצאיי. כלומר, כדי להכיל את השטיח הזה. אם יישאר מקום לצאצאים - מה טוב!

10. מנורת אייל:
אייל, נו.

11. שרשרת נעלי דורותי של קולולוש.
כי בית הוא המקום שבו את שומרת את הנעליים הכי מטופשות שלך ואף אחד לא מעיר לך על זה (אפילו לא בעלך: כי הן מוחבאות היטב). 

וכעת לשאלה: האם מעניין את קוראותיי (שטרם ברחו) לקבל גם טעימה מביתי, רגע לפני שנשוב לעסוק בבגדים, נעליים ותיקים? הצביעו והשפיעו!