יום שישי, 19 באוגוסט 2016

איפה הייתי ומה (לא) קניתי

וגם מה כן.

הייתי באילת.
אני לא אוהבת את אילת.

לפני שהיו לי ילדים לא נסעתי לאילת כאדם בוגר, להוציא פעם אחת ויחידה שבה זכיתי בחופשה באילת, ואז נסעתי, אבל הקפדתי לא ליהנות במיוחד. בכל מקרה, אילת היא לא כוס התה הרותח לחלוטין בשיא אוגוסט שלי. אבל ילדים, בריכה, הכל כלול, מועדון עם מדריכים (בלי אגדודו. סתם מדריכים). מפה לשם מצאתי עצמי באילת. באופן מפתיע גם שאר עם ישראל מצא עצמו שם (אם כי להוציא שתי תקריות מוזרות - ילדים יורקים במגלשת המים ומישהי שראתה לנכון לספר לי איך מאז שהייתה ילדה היא מסתננת לבריכה של המלון אבל המניאקים התחילו לבדוק מספרי חדרים - עם ישראל היה ממש בסדר איתי. אני לא יודעת למה היקום מזמן לי את כל הטוב הזה).
גם אילת הייתה ממש בסדר. גם האוכל, יעיד הקילו שעליתי. ולהפתעתי - גם השופינג, יעיד הקילו שהמזוודה עלתה. לא שהיה לי יותר מדי זמן או כח לצאת לשופינג, אבל הצלחתי להגניב כמה ביקורים לכמה חנויות, והרי התוצאות:

מה לא קניתי:

כפכפי אצבע מתוקים עם קישוטים.
לא קניתי כי בעצם רציתי את השחורים עם הפנינים ולא היו במידתי. זה קצת מצער כי מאוד חיפשתי כפכפים בדיוק כאלה שיהיו צרים מספיק לכפות רגליי, אבל לא בוכים על נעליים שרוב הסיכויים שהיו נופלות מהן אבנים עוד לפני שהייתי מספיקה להגיד "מינוס בבנק".



אוברול חמוד מגולף.
הבד והגזרה היו נהדרים. ההדפס גרם לי לחוש עצמי שטיח פרסי.




מה כן קניתי:
שמלה שחורה בקסטרו, שיש לי את תאומתה בלבן.



נעליים חסרות תקדים בשופרא.
גיליתי את הסיבה לנסוע לאילת: יש שם שופרא.


סנדלים, גם הם משופרא.
כי כשיש סיבה אז יש סיבה.
הפעם אגב הסיבה הייתה שאמא שלי פינקה אותי.



שמלה של מקס מארה במחיר מגוחך לגמרי.
זו ללא ספק התמונה הכי אתגרית שלי עד כה. וזה הכי קרוב לספורט ימי שהגעתי בנסיעה הזו.


ומה לבשתי?
בעיקר בגדי ים. אבל לא רק.












(זה אייס קפה. בבאנג. לזכותו ייאמר שזה *המון* אייס קפה.)

ולסיכום: לשנה הבאה בפריז הבנויה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה