יום שני, 10 בספטמבר 2018

מה אברך


אני לא מאמינה גדולה בהבטחות וברכות לשנה חדשה. אם זוכרים שהשנה החדשה מתחילה בדיוק דקה אחרי שנגמרת הישנה, שישים שניות בדיוק בשביל לבצע שינוי מהותי, עמוק ומהפכני וכל החרא הניו אייג'י הזה - אני חושבת שהפסימיות שלי הופכת מיד להגיון צרוף. 
ובכל זאת אני משתדלת השנה להבטיח לעצמי כמה דברים, והם מלווים כמובן בקניות למרות שההבטחה הראשונה שלי לעצמי לשנה זו היא לקנות פחות. הרבה פחות. 
(אל תירקו קולה על המקלדת. אמרתי הבטחה, לא התחייבות משפטית!) 
בכל מקרה, אני מתכוונת לנסות לדייק הרבה יותר, לקנות רק דברים משמחים והכרחיים ולנסות לנצל יותר טוב את ארוני המתפקע. במסגרת זה, בכוונתי: 

1. ללבוש יותר שחור.
שחור מחמיא לי. שחור מחמיא לכולן. שחור זה צבע שמח!





2. ללבוש הרבה יותר חלודה. זה צבע נפלא, בוגר ומחמיא להפליא לברונטיות פלוס משדר בדיוק את הדבר שאני רוצה לשדר על אודות עצמי: החלדתי עם השנים, עזבו אותי בשקט.



3. לנעול רק נעליים מדויקות לגמרי. בוגרות, בלי יותר מדי עקבים כי אני חלודה בעיקר בעמוד השדרה (כלומר, עם פריצת דיסק שטנית) ושמתאימות לכל מה שיש לי. נצנצים זה בונוס רציני, כמובן.



4. ללבוש חולצות ושמלות עם צווארון גבוה ולהעמיד פנים שאינני מרגישה שטוב מותי מחיי בזמן שחגורת החנק האלגנטית  והמחמיאה הזו כרוכה סביבי. זה כל כך יפה!




5. להמשיך לתחזק עד תום את אובססיית הפנינים שלי. אמרתי אובססיה? התכוונתי לתשוקה.



6. ללבוש בגדים שמשמחים אותי, במובן העמוק של המילה. עם ערך נוסטלגי, עם סנטימנטים וחשוב מכל: עם חוש הומור. 




7. לכתוב יותר בבלוג. נשבעת.
כאילו, מבטיחה.
.
אשתדל. ממש אשתדל.

שנה טובה!


יום שני, 5 במרץ 2018

רשימת המשאלות

לאחרונה ננזפתי קשות על זה שמזמן לא פרסמתי רשומה, ובמקום זה פשוט הנחתי לינקים בערבובייה בעמוד הפייסבוק שלי. באופן עקרוני, אני פליזרית לא קטנה כך שמיד חשתי עצמי כשלון בקנה מידה אפי, וגם לא באופן עקרוני הנוזפת שלי צודקת: מזמן לא הייתה כאן רשומה והקיץ מתקרב בצעדי ענק ומשאיר אחריו טביעות רגליים בוערות.
אז הנה, זה מה שאני חושבת (כלומר, שהאינסטגרם וחושיי החדים מבשרים לי) שכולנו נזדקק לו בקיץ הקרוב - בתוספת מזגן איכותי ואספקת ואליום בלתי מוגבלת. חלק א', טו בי קונטיניוד.

1. שמלה ירוקה.
כן, בקיץ הקרוב הירוק (ירוק עז ושמח, שאין לבלבלו עם ירוק בקבוק חורפי או ירוק רעל עוקצני) הולך לשחק אותה בענק. אני שמחה ממש, כי זה צבע חי ונחמד ושמחמיא לי עד מאוד. אפשר ואף רצוי לשלב את התשוקה לירוק עם טרנד נוסף שתכף נדון בו - המעטפות. אז שמלת מעטפת ירוקה, חביבות, זה מה שאתן צריכות לחפש. לצערי עוד לא מצאתי את הפריט המושלם בתחום הזה, אבל אחזור לעדכן. כן מצאתי שמלות מעטפת יפות מאוד שלא בירוק (בהמשך הרשומה) ושמלות ירוקות מאוד שאינן מעטפת,
נניח הנהדרת הזו מנקסט:


והמתוקה הזו מאסוס:



2. גזרות מעטפת.
הכל השנה יעטוף אותנו בשמחה ובחדווה. אני קצת שמחה על חזרתו של הטרנד הזה, ששנים (כשהיה אופנתי בפעם הקודמת) נמנעתי ממנו. נכון שהוא מחמיא לחזה גדול באופן עקרוני, אבל הוא גם ממש ממש ממש מושך אליו תשומת לב, ולא מהסוג שאני באופן אישי מרגישה איתו בנוח. הפעם המעטפות מתוחכמות יותר, בגזרות משוחררות ומעודנות, ואני מרגישה בשלה ומוכנה להתהדר באיזו מעטפת שכזו.
למשל הא-סימטרית המתוחכמת הזו מטופשופ


או המקסימה הזו מטרמינלX, שהיא על גבול הלא-להיות מעטפת אבל בכל זאת מעטפת:



3. כפכפים קלועים.
באופן כללי שלטונם המוחץ של הפכפים נמשך, ואלו חדשות טובות עבור הקרסוליים של כולנו (בעיקר אלו שסובלות משפשופים, מבלי לנקוב בשמות או להצביע על עצמי). השנה הקלועים יהיו הלהיט התורן: קש, עור, דמוי עור, בד. העיקר שתעשו מזה מקלעת.
(גם התיקים יהיו קלועים. שתדעו.)

החמודים האלה מאסוס הם בחירה טובה ומשמחת:


או הזוג המקסים הזה מ weshoes:
וכעת משמלאתי את חובתי האזרחית, אלך לשתות קפה של בוקר. ברשומה הבאה: פולקה דוטס, כפכפים בסגנון יפני ושובה של גזרת הפדלפון. חכו לזה.






יום ראשון, 28 בינואר 2018

אישה בונה אישה נועלת

היום נשארתי בבית, כי אני מרגישה את מותי הממשמש ובא (זה קרה בשלוש בלילה אחרי שניסיתי להתהפך והגב שלי פחות). זה אומר שאני רובצת במיטה בזווית חצי בלתי אפשרית ומסתכלת על דברים שעדיף היה שלא אסתכל עליהם. נגיד נעליים. בסוף עונה.
סוף עונה זה הזמן המושלם לקנות נעליים שלא התכוונת לקנות: לא פרקטיות, בצבע לא קשור ובעיקר שלא חשבת שתנעלי כמותן אי פעם אבל היי תראי מה זה, הן כאן בארון שלך. חלק מקניותיי הטובות ביותר, וכו'.
אז הנה, סוף העונה כאן וגם אני כאן, והנה כמה נעליים שתוכלו שיהיו גם הן כאן, ותתעלמו מהלרלרלת שלי זה רק המורפיום עושה את שלו.


1. מגפונים פרוותיים, שני בר.
האם הם מגפונים או חיית המחמד החדשה שלי? Why not both!
2. נעלי מצנפת, אחת אחת.
לנעול ומיד ללכת לישון. נשמע לי הגיוני.

3. כפכפי המיול הנכונים ליומיים הערטילאיים שנהוג לכנות כאן "אביב": (סטורי)







4. מגפונים רחבים עם קשירה, שופרא. בשביל הילד האמריקאי הילידי שחי בכל אחד מאיתנו ורוצה לפעול לפי הסטריאוטיפים הקולוניאליים שהחלנו עליו.



5. ריבוק עם משאבה, אסוס. בסולם של מאחת ועד גלאח עם צמה קטנה מאחורה, אני הכי ילדת שנות השמונים שיש כנראה. זה די מבעית.




הלכתי לכתוב צוואה, היו בטוב.


עלר


יום חמישי, 4 בינואר 2018

סופה בלבנט

התאפקתי ממש שלא לקרוא לרשומה הזו "סופה, אחים, סופה" ואני מקווה שכולן מעריכות את המאמץ המלחמתי.
בכל מקרה, בשישי הובטחה לנו סופה (במונחי הלבנט אני מניחה שירד גשם במשך כחצי שעה ותהיה קצת רוח, ואיזה עץ ייפול כי רמת התחזוקה במרחב הציבורי לא מספקת) ואני מרגישה שזה אומר שלגיטימי לקנות מעיל. ולא סתם מעיל: מעיל פוך. הוא כמובן יגיע אחרי הסופה, אבל מי יודע, אולי עוד ירד שוב גשם לפני מרץ.

1. מעיל קשירה אפור, אסוס.
הכל מושלם במעיל הזה. הכל (חוץ מהחלק שבו אני אראה בו כמו מקרר אמנה סייד ביי סייד).

2. מעיל צווארון, נקסט.
מה שנפלא בצווארון היפהפה הזה זה שגם מחובר אליו מעיל.


3. מעיל גיאומטרי, עדיקה.
כה מתוק, כה מעוצב וכה מוציא את העיניים לכל מי שעברה את מידה 36 (ואת גיל 12). למה ככה, עדיקה? למה ככה?



4. מטאלי ומופלא, טרמינלX.
גם מחמם וגם מחזיר אור.

5. מעיל-צעיף, אסוס.
שניים במחיר אחד זה תמיד דיל טוב, בעיקר אם זה מגיע בוורוד לוהט.



6. מעיל משחקי אורכים, סטורי.
כמה שהוא פשוט ככה הוא מושלם: הצבע, הגזרה והסייל.



7. קטיפתי, רנואר.
אל תשכחו לשים לב לפרווה הוורודה. 


סופה מהנה לכולן!

יום חמישי, 16 בנובמבר 2017

פניני חוכמה

יהלומים הם אולי חבריה הטובים ביותר של האישה, אבל פנינים הן הנחשקות באמת על ידי מעריצות אודרי הפבורן. אני, אם תהיתן, נשיאת מועדון המעריצים. חיבתי לפנינים אינה עניין טרי - הקפדתי לענוד כאלו בחתונתי (שרשרת שקיבלתי לרגל האירוע מסבתא שלי, שקיבלה אותה ליום הולדתה השישה עשר) ואני עקבית בה מאוד כבר מעל לעשור.
בחודשים האחרונים הפנינים נמצאות בכל מקום: על חולצות, ג'ינס, נעליים וגם בתכשיטים. זו מגמה משמחת ומבורכת ואני מקפידה להפיק מהאופנה הזו את המירב (כלומר, לענוד כל כך הרבה פנינים שפלא שאני מסוגלת ללכת זקוף). גם אם אתן לא מחבבות אותן באופן טבעי, עכשיו הזמן לפתח חיבה כלפיהן, והנה כמה הצעות שיעזרו:


1. סווטשירט פנינים, רנואר.
למען האמת, בהיתי בהערצה בפריט הזה דווקא בגלל השרוולים, אבל הוא מתהדר גם בכמה פנינים עדינות באיזור הצווארון שרק מוסיפות לקסמו. עכשיו שייצרו אותו בצבע נוסף, כי אפור מחוויר אותי עוד יותר (אם זה בכלל אפשרי) - ויאללה בלאגן.





2. עגילי לב ופנינה, אסוס.
מתוקים ועדינים וגם דוברי אמת. איי הארט פנינים.




3. ג'ינס עם קיפול פנינים, קסטרו.
אני הבעלים של אחיו התאום מזארה, ויכולה להעיד שמדובר בשידוך ראוי מאוד!



4. נעלי פנינים, אסוס.
רציניות בדיוק במידה הנכונה.



5. סט אביזרי חורף פנינתיים, נקסט.
כובע, מחמם ידיים וצעיף, למי שגם קר לה למרות שאנחנו בלבנט ואדושם, עשרים וחמש מעלות פה בשיא החורף ואני מזיעה רק מהמחשבה על צעיף, וגם רוצה להרגיש טרנדית במיוחד.




6. סוודר פנינים, עדיקה.
נקודות בונוס (תרתי משמע) על השרוולים החמודים.


7. שרשרת סטייטמנט, שופבופ.
מצליחה להיות נוכחת, בולטת ולא צעקנית בעת ובעונה אחת. אני חושבת שאני רוצה להיות השרשרת הזו כשאהיה גדולה.





8. שני סוודרים - מימין קסטרו ומשמאל נאף נאף.





















9. טבעת מתוקה, אסוס.
זהירות, צפויה להתפס בכל דבר!


ובפינת הפריט המופרך: גרבונים במחיר של כליה משומשת במצב טוב. בתרבויות מסוימות זה כנראה לגיטימי. אם תגלו היכן הן, ספרו גם לי ואבוא.



יום שלישי, 17 באוקטובר 2017

כבר תרמתי במשרד

הרשומה הבאה, לשם שינוי, אינה אגוצנטרית כלל. בשיטוטי אונליין אני נתקלת לעתים קרובות בפריטים מוצלחים ונחשקים וחמודים - שכבר יש לי שכמותם ואינני זקוקה לעוד. במקום להמשיך הלאה, החלטתי להיות חביבה ואדיבה ולצבור קארמה טובה ולרכז עבורכן את הפריטים הללו, כדי שגם לכן יהיה.

1. סליפ דרס, אסוס.
שמלות הניינטיז המתוקות האלה, עם או בלי חולצה מתחת, עם או בלי קרדיגן מעל, הן להיט כבר שנתיים בערך. כמי שהתבגרה בשנות התשעים והזדקנה מספיק כדי לשכוח כמה איומות היו השנים הללו - עצב הנוסטלגיה שלי עובד שעות נוספות אל מול המתיקות דמויית העור והתחומה בתחרה הזו. תתחדשו.


2. נעליים עם פנינים בעקבים, אסוס.
גם הטרנד הזה, מבית היוצר של ג'פרי קמבל, איתנו כבר זמן מה וקיבל אינטרפרטציות רבות שאחת מהן רכשתי בהצלחה. זו גרסה נוספת, מוצלחת מאוד, ובאחוז זעום (שלו ידעתי הייתי מחשבת, אבל אני אפילו מספר טלפון לא מצליחה לחייג בלי לסכל ספרות) ממחירן של המקוריות.


3. חולצת פסים שמוטה, רנואר.
עלי להתוודות: אני מרגישה לא מאוד בנוח בבגדים חושפי מחשוף מטעמי דימוי גוף, תדמית, ועוד. אבל החולצה הזו, שיש בה מינון מדויק של מחשוף מעודן מלווה בגזרה גברית מעט היא אחת החולצות המחמיאות והנעימות שיצא לי להכיר באופן אישי. וכן, אני מרגישה בה בנוח, ולכן אני מצרפת אותה באופן אישי ולא "דומה" או "כמו".



4. מכנסיים אפורים מחויטים קלות, קסטרו.
את החמודים האלה מדדתי לפני שבוע והחזרתי אותם בצער רב וביגון כבד אל הקולב, גם כי המוכרת שלחה אלי מבטים מאיימים וחששתי להשאיר אותם בתא וגם כי יש לי כבר זוג דומה - פחות מוצלח, כוס אמא של העולם הזה - מפול אנד בר. אבל הם באמת פריט נחוץ והכרחי לעונה הקרובה, ובעלי גזרה חיננית ובד נכון. מיסרו להם את אהבתי.


5. ז'קט רקום דמוי עור, רוקגלאם.
בשנה שעברה הצטיידתי בכזה בזארה, אחרי שהתחננתי בפניו שלא יתאים לי במידה M והוא התאים, המניאק. הוא נפלא ממש, וכבר סלחתי לו.



6. חצאית מיני דמויית עור, נקסט.
זה הפריט הכי ורסטילי בארון. תסמכו עלי. ופה במחיר ממש מפתה! ממש!!! מפתה!!!


7. בלייזר מנוקד, אסוס.
יש לי את תאומו האובד עם הכוכבים מלפני כמה עונות, והוא תמיד זוכה למחמאות, שבחים והשתפכויות כשאני לובשת אותו. הא לכן.



והמלצת בונוס מתחום הקוסמטיקה: אחרי שנים שבהן חשתי ככשלון נחרץ ומוחלט בשל חוסר התאמתו של הרובי וו, האדום המדויק של מאק, לגוון עורי (שלא לדבר על מה שהוא עשה לשיניי) מצאתי תודות להמלצה מופלאה באינטרנט את הגוון האדום הנכון לי. קבלו את ה Feels so grand, החבר הכי טוב החדש שלי. מושלם ועמיד.




יום ראשון, 1 באוקטובר 2017

כל שנחוץ לאדם

בימים האחרונים, בעיקר בלילה ומוקדם בבוקר, משהו חולף ברחובות: רוח קרירה. אתמול בלילה היא הגיעה אלי הביתה וחייבה אותי להוציא שמיכת מעבר (טוב, ליתר דיוק היא חייבה אותי להתכרבל בתנוחה עוברית תחת הפיקה שלי ולשכנע את עצמי שאני לא צריכה שמיכת מעבר כי אין לי כח לקום ולהביא אחת. אבל בפועל לגמרי הייתי צריכה שמיכת מעבר ואם הלילה אזכור להוציא אותה לפני שאכנס למיטה - גם תהיה לי כזו). היום בבוקר כשיצאתי לעבודה חשתי שהייתי צריכה להביא ז'קט (לא הבאתי. התעצלתי לעלות בחזרה. כן, יש כאן דפוס מסוים, גם אני שמתי לב לזה).
בקיצור, חברות, הסתיו כבר כאן, מה ממנו שיש לנו בלבנט, וצריך להיערך לקראתו.
הנה פריטי החובה שאני חושקת בהם לעונה זו, ושיתאימו עם קצת אדפטציות גם לחורף כולו. זהו למעשה הבסיס לחודשים הקרובים, אז תקשיבו טוב:

1. שמלת פסים, רנואר.
היא נראית כמו שמלה פשוטה בגרזה רחבה, אבל חדות העין ישימו לב שיש לה גומי מהדק בגב, כך שבאופן בלתי מתאמץ היא גם מאפשרת לתחזק קו מותן. וקו מותן זה דבר נחמד. אנחנו בעד זה.



2. מכנסיים אפורים, טוונטיפורסוון.
הגזרה, הצבע, המלמלה בכיסים - הכל כאן מושלם.



3. השמלה המושלמת, טופשופ.
הצבע הזה שבה את לבי לאחרונה, והגזרה העדינה הזו נראית לי מחמיאה להפליא. אחרי שנים שבהן לא לבשתי גזרת מעטפת בשל חוסר החיבה שלי למחשופים, אני מרגישה שאני מוכנה לתת לזה עוד סיכוי.



4. ובאותה רוח - עוד שמלה נהדרת, רוקגלאם.




5. מגפונים, סאקס.
הרפרפת בצד קנתה אותי, תרתי משמע.

6. קרדיגן שניל, נקסט.
השניל חוזר ובענק, חבובות. ואם כבר חייבים פריט בצמר גלוסאז', אז שיהיה קלאסי ושחור ובשום אופן לא ורוד עתיק קורץ ורך. אנחנו לא עוגת חתונה.




ובפינת הביוקר: כפכפים מושלמים, סטורי.


שבוע טוב, חג שמח, ושאר איחולי העונה.