רשומות
והוא קורה כתוצאה מעציבה של שני גורמים: העובדה שבישראל תמיד קיץ, פחות או יותר, ושיום הולדת יש פעם בשנה. כל שנה. ושלי במקרה בשישה באוקטובר.
והוא שוב כאן.
הדבר היחיד שאני אוהבת ביום הולדתי הוא הדמיון: אני אוהבת לדמיין לי מצעד שליחים שעומדים בשורה מחוץ לדלתי ומביאים לי המון בגדים, נעליים ואביזרים שאני לא צריכה אבל אני הו כה רוצה. בשקיות יש תמיד דברים לטעמי, במידתי ובלי תג מחיר.
החיים הם לא סל הקניות שלי באסוס, אבל הבלוג דווקא כן.
אז הנה מה שיביאו לי השנה בחלומי:
1. חולצת אמנות מודרנית.
ולחשוב שתמיד חשבתי שאני לא אוהבת אמנות מודרנית. ככל שמזדקנים לומדים.
3. מגפונים.
מגפונים תמיד אהבתי. הקלה. בית האבות עוד לא מעבר לפינה.
בעצם, יש מצב שאני פשוט כל כך זקנה שאני בכלל לא זוכרת שפעם לא אהבתי מגפונים. אויה.
והוא שוב כאן.
הדבר היחיד שאני אוהבת ביום הולדתי הוא הדמיון: אני אוהבת לדמיין לי מצעד שליחים שעומדים בשורה מחוץ לדלתי ומביאים לי המון בגדים, נעליים ואביזרים שאני לא צריכה אבל אני הו כה רוצה. בשקיות יש תמיד דברים לטעמי, במידתי ובלי תג מחיר.
החיים הם לא סל הקניות שלי באסוס, אבל הבלוג דווקא כן.
אז הנה מה שיביאו לי השנה בחלומי:
1. חולצת אמנות מודרנית.
ולחשוב שתמיד חשבתי שאני לא אוהבת אמנות מודרנית. ככל שמזדקנים לומדים.
2. מכנסיים דמויי עור.
ולחשוב שתמיד חשבתי שאני לא אוהבת מכנסי עור! אני כנראה *ממש* זקנה.
ולחשוב שתמיד חשבתי שאני לא אוהבת מכנסי עור! אני כנראה *ממש* זקנה.
3. מגפונים.
מגפונים תמיד אהבתי. הקלה. בית האבות עוד לא מעבר לפינה.
בעצם, יש מצב שאני פשוט כל כך זקנה שאני בכלל לא זוכרת שפעם לא אהבתי מגפונים. אויה.
4. כפכפים של סווידיש הסבינס.
גם לכפכפים עם סוליות עץ תמיד הייתה לי תשוקה. יעידו על כך שני אורתופדים שנדהמו לגלות שהצלחתי לגרום לעצמי סדק בעקב עם זוג כזה בגיל 15. תמיד הייתי מחד אופנתית מאוד ומאידך קלוצית מוחלטת וחסרת תקדים. כמו כן, אני מוצאת שללמוד מטעויות זה אובר רייטד. אני בפירוש מספיק זקנה כדי לשכוח אותן ולעשות אותן שוב מהתחלה באותה רמת חוסר חן.
גם לכפכפים עם סוליות עץ תמיד הייתה לי תשוקה. יעידו על כך שני אורתופדים שנדהמו לגלות שהצלחתי לגרום לעצמי סדק בעקב עם זוג כזה בגיל 15. תמיד הייתי מחד אופנתית מאוד ומאידך קלוצית מוחלטת וחסרת תקדים. כמו כן, אני מוצאת שללמוד מטעויות זה אובר רייטד. אני בפירוש מספיק זקנה כדי לשכוח אותן ולעשות אותן שוב מהתחלה באותה רמת חוסר חן.
5.נעלי בלרינה מקלארקס.
בצבע בננה.
אני שונאת בננות. אבל גילי המופלג לימד אותי לא לשפוך את התינוק עם המים ולא לשנוא צבע רק בשל שמו.
בצבע בננה.
אני שונאת בננות. אבל גילי המופלג לימד אותי לא לשפוך את התינוק עם המים ולא לשנוא צבע רק בשל שמו.
6. שרשרת מפת עיר של טליה סרי.
אני בת 34, ועדיין לא בטוחה אם אני ניו יורק או פריז. ורוב הימים אני בכלל מרגישה כמו בת ים במקרה הטוב.
אני בת 34, ועדיין לא בטוחה אם אני ניו יורק או פריז. ורוב הימים אני בכלל מרגישה כמו בת ים במקרה הטוב.
7. טבעת של אפרת עזוז.
איף יו לייק מי פוט א רינג און מי.
איף יו לייק מי פוט א רינג און מי.
8. ומה שבאמת בדרך אליי באדיבות חברתי המופלאה שרון: שמלה עם גישה.
כי זקנה וחוש הומור הולכים ביחד נהדר.
נפגש בשנה הבאה. אותו מקום, אותו תאריך בדיוק.
